שברים הם עמוד השדרה של תביעות נזקי הגוף בישראל. הם קורים בתאונות דרכים, בתאונות עבודה, בנפילות ובתאונות בית, והם גם התחום שבו הפער בין הסכום שחברת הביטוח מציעה לבין הסכום שאפשר לקבל הוא לרוב הגדול ביותר. הסיבה פשוטה: הפיצוי על שבר לא נקבע לפי חומרת הכאב, אלא לפי מה שהשבר עושה לחיים שאחריו.
הפיצוי לא מסתכם בכאב וסבל
מבוטחים רבים מניחים שפיצוי על שבר הוא סוג של תשלום על הסבל. בפועל, הנזק הלא-ממוני (כאב וסבל) הוא רק אחד מראשי הנזק, ולעיתים לא הגדול שבהם. עיקר הפיצוי נבחן דרך הפריזמה של ההשלכות ארוכות הטווח: הגריעה מכושר ההשתכרות והצורך בעזרת הזולת.
לכן שני נפגעים עם שבר זהה בדיוק עשויים לקבל פיצוי שונה לחלוטין, בהתאם לגיל, למקצוע, לאופי הפגיעה ולתחזית העתידית.
מיקום השבר וסוגו: לא כל שבר נולד שווה
בחישוב הפיצוי, בתי המשפט מייחסים חשיבות מכרעת לשאלה איפה נמצא השבר ומה טיבו.
שברים במפרקים נושאי משקל, קרסול, ברך, ירך, נתפסים כבעלי פוטנציאל נזק תפקודי גבוה משמעותית מאשר שברים בעצמות ארוכות ללא מעורבות מפרקית. הסיבה אינה עוצמת הכאב בהווה, אלא החשש הרפואי המבוסס להתפתחות שינויים ניווניים (ארתרוזיס) בעתיד, שיחמירו את המצב עם השנים ויגבילו את הנפגע דווקא בגיל שבו הוא זקוק לתפקוד מלא.
ניתוחים, מתכות וקיבועים
קיומם של ברגים, פלטינות או מתכות בגוף הנפגע אינו רק סימן לחומרת הפגיעה, הוא לעיתים מזכה באחוזי נכות בפני עצמו, בגין עצם נוכחות הגוף הזר או בגין הגבלת התנועה הנלווית לו.
גם הצורך בניתוחים חוזרים, בהוצאת מתכות בשלב מאוחר או בשיקום ממושך, הוא נתון בעל משקל: הוא מלמד על מסלול החלמה שאינו לינארי, ומחייב פיצוי גם בגין תקופות אי-כושר עתידיות ולא רק בגין העבר.
ההשפעה על כושר ההשתכרות
זו הזירה המרכזית. בית המשפט בוחן שאלות מעשיות: האם השבר יוביל לירידה בפריון העבודה? האם יידרש קיצור שעות עבודה? האם הנפגע ייאלץ לעבור הסבה מקצועית כפויה, ואם כן, בת כמה שנים ובאיזו עלות?
עבור נפגעים צעירים, שטרם התבססו בשוק העבודה, הפיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד מחושב לרוב על בסיס השכר הממוצע במשק, תוך שימוש בחזקה שאלמלא התאונה היו משתלבים בשוק העבודה באופן מלא. זו נקודה קריטית: היעדר היסטוריית שכר אינו מפחית את הפיצוי, ולעיתים דווקא ההפך.
חשוב להבין שכאן נכנס לתמונה ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית: אותם 10% נכות אורתופדית משמעותם שונה לחלוטין עבור עובד משרד ועבור מי שעובד בעמידה או בהרמת משקל.
עזרת הזולת, גם כשהעזרה באה מהמשפחה
שברים מורכבים גוררים פיצוי משמעותי בראש הנזק של "עזרת הזולת". נקודה שנפגעים רבים אינם מכירים: גם כאשר העזרה ניתנת על ידי בני משפחה, ולא על ידי מטפל בשכר, הפסיקה מכירה בזכות לפיצוי כספי בגין המאמץ, מתוך הנחה שהעזרה המשפחתית חסכה הוצאה כספית שהייתה נדרשת אחרת.
התנאי המעשי הוא שהעזרה חרגה מהסטנדרט המקובל בין בני משפחה. כאן נכנס לתמונה התיעוד: יומן שמתאר מה בפועל לא ניתן היה לעשות לבד, ובמשך כמה זמן.
מה חשוב לעשות
- צלמו את הפגיעות ואת זירת האירוע סמוך ככל האפשר לקרות התאונה, סימני חבלה, גבס, קיבועים, צלקות.
- נהלו "יומן פגיעה" ובו המגבלות היומיומיות, הכאבים והעזרה שנדרשה מבני המשפחה. זו ראיה משלימה חזקה בהערכת כאב וסבל ועזרת הזולת.
- שמרו כל קבלה, טיפולים, פיזיותרפיה, אביזרי עזר, נסיעות, עזרה בבית.
- הקפידו על מעקב רפואי רציף. פערים ארוכים ברישום מתפרשים לרעת הנפגע.
- הימנעו משיחות עם חוקרי חברת הביטוח לפני התייעצות משפטית.
שאלות נפוצות
השבר התחבר והרופא אמר שאני בסדר. עדיין יש לי תביעה?
ייתכן בהחלט. "התחבר" אינו זהה ל"החלים ללא נזק". הגבלת תנועה שנותרה, כאבים בעומס, פגיעה במפרק או חשש לניוון עתידי, כל אלה נבחנים ומתורגמים לאחוזי נכות.
יש לי פלטינה ביד. זה מזכה בנכות?
לא פעם כן, בין בגין נוכחות הגוף הזר ובין בגין הגבלת התנועה הנלווית. זה תלוי בממצאים ובחוות דעת המומחה.
אני צעיר ולא עבדתי לפני התאונה. יקבעו לי פיצוי אפסי?
לא. במקרים כאלה נהוג לחשב את ההפסד לעתיד על בסיס השכר הממוצע במשק, בהנחה שאלמלא התאונה הייתם משתלבים בעבודה במלואה.
ליווי משפטי
הפער בין הצעת פשרה ראשונה לבין הפיצוי המלא בתיקי שברים נובע כמעט תמיד מאותם שלושה מקומות: אחוזי הנכות שנקבעו, אופן הצגת המשמעות התפקודית, וכימות ההפסד לעתיד. עורך דין העוסק בנזקי גוף בונה את התיק סביבם.
נושאים קרובים: תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.