רשלנות רפואית בנוירוכירורגיה: מתי ניתוח גב או ראש מצדיק תביעה?

נכתב ונבדק על ידי עו"ד איתי נוה, עוסק בתביעות רשלנות רפואית ואובדן כושר עבודה  ·  עודכן לאחרונה: 15 באוקטובר 2026

מתי ניתוח גב או ראש שהסתבך נחשב רשלנות רפואית?

כשהצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, והסטייה הזו היא שגרמה לנזק. סיבוך מוכר של הניתוח, או החלטה שהתבררה בדיעבד כלא מוצלחת, אינם רשלנות כשלעצמם.

בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם. בנוירוכירורגיה ההבחנה בין סיבוך לרשלנות חשובה במיוחד, כי גם ניתוח שבוצע כראוי כרוך בסיכון לפגיעה עצבית. בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עברה מטופלת ניתוח לכריתה חלקית של דיסק מותני, וזמן קצר אחריו פרץ הדיסק שוב. בית המשפט קבע שכריתה חלקית היא דרך ניתוח מקובלת, ושהחלטה שהתבררה בדיעבד כלא מוצלחת אינה בהכרח רשלנות (ת"א (מחוזי חי') 8929-12-16, 1.11.2021). בית המשפט העליון הוסיף שזו הייתה בחירה זהירה, שנועדה להימנע מהפגיעה שכרוכה בכריתה מלאה, אף שהסיכון לפריצה חוזרת היה ידוע (ע"א 16/22, 13.3.2023). האחריות באותו תיק נקבעה בגלל מה שקרה בניתוח השני, ועל כך בהמשך.

על יסודות התביעה ועל דרכי ההוכחה ראו את העמוד על תביעות רשלנות רפואית.

אילו כשלים עלו בתביעות על ניתוחי עמוד שדרה?

בפסקי הדין שנסקרו כאן נמצאו ארבעה כשלים: ציוד שלא התאים למצב המטופל, ניתוח בלי ניטור, דוח ניתוח חסר, וסיבוך אחרי הניתוח שטופל באיחור. כל אחד מהם נבחן בחוות דעת של מומחה, ולא לפי התוצאה בלבד.

ציוד שלא התאים למצב המטופל

באותו תיק מחיפה, אחרי הפריצה החוזרת נדרש קיבוע של החוליות. המנתח השתמש במקבע דינמי, אף שהמקבע המקובל והמתאים למצבה של המטופלת, שסבלה מתסמונת זנב הסוס, היה מקבע קשיח. הסיבה: מקבע קשיח לא היה זמין בבית החולים באותו מועד. המקבע הדינמי כשל, והמטופלת נאלצה לעבור ניתוח שלישי. בית המשפט העליון אישר שבית החולים התרשל בכך שלא סיפק את המקבע המתאים, ושהניתוח הנוסף היה נחסך אלמלא ההתרשלות. הפיצוי הכולל, 300,000 ש"ח, נותר על כנו (ע"א 16/22).

ניתוח בלי ניטור של מערכת העצבים

בבית המשפט המחוזי בירושלים נדון ניתוח להסרת גידול מחוט השדרה הצווארי, שאחריו נותר המטופל משותק בפלג גופו התחתון, עם פגיעה בתנועת כפות הידיים ובלי שליטה בסוגרים. נקבע שניתוח כזה בלי ניטור אינו עומד בסטנדרט של רפואה סבירה, ונפסקו 2,340,000 ש"ח (ת"א (מחוזי י-ם) 14078-04-20, 2.3.2022).

בבית המשפט המחוזי מרכז נדון ניתוח לכריתת גידול שפיר מסוג ליפומה בעמוד השדרה. המטופל נכנס לניתוח להוצאת גידול שמתחת לקרום העוטף את חוט השדרה (תוך דוראלי), ובפועל בוצע בו ניתוח בתוך רקמת חוט השדרה עצמה (תוך מדולרי). נקבע שהמנתח התרשל, בין היתר בכך שלא דאג לניטור משהשתנה אופי הניתוח, והפיצוי הועמד על 1,996,000 ש"ח אחרי ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי (ת"א (מחוזי מרכז) 23708-08-10, 17.9.2018). בית המשפט העליון דחה את הערעורים של שני הצדדים והותיר את פסק הדין על כנו (ע"א 7666/18, 12.12.2019).

דוח ניתוח חסר ובדיקה שנעלמה

באותו תיק מירושלים, בדיקת ה-MRI שקדמה לניתוח לא נמצאה בתיק הרפואי, ודוח הניתוח היה קצר וחסר: הוא לא תיאר את גודל הגידול, את טכניקת הניתוח או את אמצעי הניטור. בית המשפט קבע שהחסר הראייתי מעביר אל הנתבעים את הנטל להוכיח שלא התרשלו, והם לא עמדו בו. המשמעות המעשית: כשהתיעוד חסר דווקא בנקודה שבמחלוקת, החסר פועל נגד מי שהיה חייב לתעד. חובת ניהול הרשומה הרפואית קבועה בסעיף 17 לחוק זכויות החולה.

סיבוך אחרי הניתוח שטופל באיחור

האחריות אינה מסתיימת ביציאה מחדר הניתוח. בבית המשפט המחוזי בתל אביב נדון מקרה של מטופל שעבר ניתוח דיסק צווארי, שוחרר אחרי יומיים, ולמחרת חזר לחדר המיון במצוקה נשימתית קשה: המטומה, צבר דם באזור הניתוח, חסמה את דרכי הנשימה. הטענות נגד האשפוז שאחרי הניתוח ונגד נוסח מכתב השחרור נדחו. האחריות נקבעה בגלל מה שקרה בחדר המיון: במשך עשר דקות עד רבע שעה קיבל המטופל חמצן בלבד, בלי שנשאל מדוע הגיע ובלי שזומן מיד רופא אף אוזן גרון או תורן נוירוכירורגי. בית המשפט קבע שבירור מיידי היה מקדים את הטיפול ומונע את החנק ואת הנזק המוחי, ושאין זו חוכמה שלאחר מעשה כשמדובר במי שמגיע למיון אחרי ניתוח בצוואר עם קושי בנשימה. המטופל נותר מחוסר הכרה, ונפטר כשבע שנים אחר כך, בזמן שהתביעה התנהלה. נפסקו לעיזבון ולאלמנה 1,159,049 ש"ח אחרי ניכויים (ת"א (מחוזי ת"א) 2701-01-18, 21.2.2024).

חתמתי על טופס הסכמה לניתוח. האם זה חוסם תביעה?

לא. טופס חתום הוא ראיה, אבל השאלה היא אם קיבלתם בפועל את המידע שנדרש כדי להחליט: הסיכונים, הסיכויים והחלופות. כשהמידע לא נמסר, ייתכן פיצוי גם אם הניתוח עצמו בוצע כראוי.

סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע שטיפול רפואי ניתן רק בהסכמה מדעת, אחרי שנמסר למטופל המידע הדרוש לו באורח סביר כדי להחליט, ובכלל זה הסיכונים של הטיפול והסיכויים והסיכונים של טיפולים חלופיים. בניתוחי גב שאינם דחופים, שבהם יש לא פעם חלופה שמרנית, השאלה הזו מרכזית.

בתיק הליפומה שתואר למעלה נקבע שהמנתח התרשל גם בכך שביצע ניתוח תוך מדולרי בלי הסכמה מפורשת של המטופל. בתיק אחר, שעסק בשני ניתוחי מוח לכריתת גידול שפיר בבסיס הגולגולת, קבע בית המשפט שלא הוכחה התרשלות בטיפול עצמו, ושיש להניח שהמטופלת הייתה מסכימה לניתוחים גם אילו קיבלה את מלוא המידע. למרות זאת נקבע שחובת היידוע כלפיה הופרה, והפיצוי על הפגיעה באוטונומיה הועמד על 400,000 ש"ח, ברף הגבוה של הסכומים שנפסקים בראש נזק זה. מאחר שקצבאות הביטוח הלאומי שקיבלה עלו על הסכום, חויבה הנתבעת לשלם בפועל רבע ממנו, 100,000 ש"ח (ת"א (מחוזי מרכז) 22710-07-17, 15.12.2023).

האם אפשר לתבוע על ניתוח מוח או ניתוח ראש שהסתבך?

כן, כשמוכיחים שהצוות סטה מהטיפול הסביר ושהסטייה גרמה לנזק. גם בניתוח מוח שהסתיים בתוצאה קשה, השאלה היא אם שיטת הניתוח וההחלטות שהתקבלו היו סבירות בזמן אמת.

באותו תיק של הגידול בבסיס הגולגולת נטען שהניתוח התעכב, שלא בוצעה לפניו הדמיה עדכנית ושנבחרה גישה ניתוחית שגויה. בית המשפט קבע שהגישה שנבחרה הייתה נכונה ומקובלת כגישה ראשונה בניתוחים מסוג זה, ושהקושי להוציא חלק מהגידול נבע מאופיו, כך שגם הדמיה עדכנית לא הייתה משנה את התוצאה. הלקח לתובעים: בניתוחי מוח, חוות הדעת צריכה להראות לא רק מה השתבש, אלא גם מה היה נעשה אחרת ומה היה משתנה בעקבות זאת. על איחור באבחון של אירוע מוחי ראו רשלנות רפואית בשבץ מוחי.

איחור באבחון של לחץ על חוט השדרה או תסמונת זנב הסוס: מה בודקים?

שלושה מועדים: מתי הופיעו סימנים נוירולוגיים שחייבו בירור, מתי בוצעה הדמיה ומתי בוצע הניתוח. אחר כך שואלים אם הקדמת הניתוח הייתה משנה את התוצאה.

תסמונת זנב הסוס נגרמת מלחץ על שורשי העצבים בתחתית עמוד השדרה. בתיק מחיפה היא התבטאה בין היתר בהפרעות נוירולוגיות ובקושי במתן שתן. תלונות כאלה מגיעות קודם כול לרופא המשפחה או לחדר המיון, ולכן תביעות בתחום עוסקות לא פעם בשרשרת של מטפלים, ולא רק במנתח.

כמו בכל תביעה על איחור באבחון, לא די להראות שעבר זמן. צריך להראות מה היה מצבו של המטופל אילו אובחן ונותח במועד. בתיק אחר קבע בית המשפט העליון שאיחור של כארבעה חודשים והתרשלות באבחון אינם מספיקים כשלעצמם, והתביעה נדחתה כי לא הוצגה תשתית רפואית לשאלה הזו (ע"א 1399/20, 27.12.2021). הרחבה במאמר על איחור באבחון והוכחת הקשר הסיבתי.

איך מוכיחים שהנזק נגרם מהרשלנות ולא מהמחלה או מסיכוני הניתוח?

בהשוואה בין מצב המטופל לפני הניתוח למצבו אחריו, ובחוות דעת שמסבירה איזה חלק מההחמרה נובע מהמחדל. כשהנסיבות עצמן מצביעות על רשלנות, הנטל עשוי לעבור לבית החולים.

בתיק הליפומה עמדה נכותו של המטופל לפני הניתוח על 44%, ואחריו על 83%. בית המשפט קבע שהנכות הקודמת לא הייתה אמורה להשתנות בעקבות הניתוח, ולכן הנתבעת אחראית להחמרה, בשיעור 39%. הנטל להוכיח שההחמרה נבעה מסיכוני הניתוח ולא מהתנהלות המנתח הוטל על הנתבעת, לפי הכלל שהדבר מדבר בעד עצמו (סעיף 41 לפקודת הנזיקין), והיא לא עמדה בו.

בתיק מחיפה, שבו נכותה של המטופלת נוצרה אחרי שלושה ניתוחי גב, ייחס בית המשפט לכל אחד מהניתוחים שליש מהנכות, והפיצוי חושב לפי החלק שיוחס לניתוח אחד בלבד. וכשאי אפשר להוכיח שטיפול נכון היה מונע את הנזק, אבל אפשר להוכיח שאבד סיכוי ממשי להחלים, עשויה לחול דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה: כשאבד סיכוי העולה על 50% התובע עשוי לזכות בפיצוי מלא, וכשאבד סיכוי נמוך יותר אך ממשי, בפיצוי יחסי (ע"א 3900/14, 2.12.2015).

מה נפסק בתביעות רשלנות רפואית בנוירוכירורגיה?

בתיקים שנסקרו כאן ההכרעה נקבעה לפי ניטור, ציוד, תיעוד, טיפול בסיבוכים ומסירת מידע, ולא לפי חומרת התוצאה בלבד. הטבלה מסכמת אותם, נכון לאוקטובר 2026. הסכומים נקבעו לפי הנזק שהוכח בכל תיק, ואין ללמוד מהם על תיק אחר.

מה צריך לאסוף כדי לבדוק ניתוח גב או ראש שהסתבך?

את המסמכים שמאפשרים לשחזר שלושה שלבים: ההחלטה לנתח, הניתוח עצמו והמעקב שאחריו. בלי דוח הניתוח וההדמיות, מומחה רפואי לא יוכל לחוות דעה.

1. ההחלטה לנתח: סיכומי המרפאה והייעוץ שקדמו לניתוח, ומה הוצע כחלופה.
2. טופס ההסכמה: הטופס עצמו, מי החתים ומתי, ואיזה ניתוח נרשם בו.
3. דוח הניתוח המלא: כולל רשומת ההרדמה ורישומי הניטור, אם בוצע ניטור.
4. ההדמיות עצמן: בדיקות ה-MRI וה-CT שלפני הניתוח ואחריו, כקבצים ולא רק כפענוח כתוב.
5. המעקב אחרי הניתוח: הרשומה הסיעודית, מכתב השחרור וההנחיות שניתנו, וכל פנייה חוזרת למיון, עם שעות ההגעה והטיפול.
6. ציר זמן של התסמינים: מתי הופיעו חולשה, ירידה בתחושה או הפרעה בסוגרים, ולמי דווחו.
7. המצב שלפני הניתוח: מסמכים על התפקוד ועל נכות קודמת, כי הפיצוי נקבע לפי ההחמרה.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?

ככלל בתוך שבע שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות). כשהמטופל לא ידע שהנזק נגרם ממחדל, הספירה מתחילה כשהתעורר אצלו, או היה צריך להתעורר, חשד לכך (סעיף 8).

אחרי ניתוח שהסתבך, החשד מתעורר בדרך כלל מוקדם, ולכן אין לבנות על דחיית המועד. בית המשפט העליון קבע שבירור האחריות ואיסוף הראיות צריכים להיעשות בתוך תקופת ההתיישנות (רע"א 1101/20, 21.5.2020). למי שהיה קטין נספרות שבע השנים מיום שמלאו לו 18 (סעיף 10). פירוט במאמר על התיישנות בתביעת רשלנות רפואית.

מתי כדאי לבדוק את המקרה עם עורך דין?

כשהמצב הנוירולוגי החמיר אחרי ניתוח בלי שהוסבר מדוע, כשנדרש ניתוח חוזר זמן קצר אחרי הראשון, כשהתברר שהניתוח שבוצע שונה ממה שסוכם, או כשסיבוך אחרי השחרור טופל באיחור.

הבדיקה הראשונית מתחילה בתיק הרפואי המלא ובשאלה אם יש בכלל עילה, לפני כל השקעה בחוות דעת. תביעה בתחום הזה נשענת על חוות דעת של נוירוכירורג או של מנתח עמוד שדרה, לפי השאלה שבמחלוקת. ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, ובחלק מהמקרים מסקנת הבדיקה היא שמדובר בסיבוך שאינו רשלנות.

מניסיון המשרד: בתיקים של ניתוח שהסתבך, השאלה הראשונה שנבדקת אינה מה כתוב במכתב השחרור, אלא מה כתוב, ומה חסר, בדוח הניתוח וברישומי הניטור. רק אחרי שמשווים בין התכנון, הביצוע והמעקב אפשר לדעת אם מדובר בסיבוך מוכר או בסטייה מהטיפול הסביר, ורק מומחה רפואי בתחום יכול לחוות דעה על כך. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.

שאלות נפוצות

האם כל סיבוך אחרי ניתוח גב הוא רשלנות רפואית?

לא. גם ניתוח שבוצע כראוי כרוך בסיכון לסיבוכים, וסיבוך מוכר אינו מוכיח רשלנות. צריך להראות שהצוות סטה מהטיפול הסביר, למשל ניתח בלי ניטור, השתמש בציוד שלא התאים או איחר לטפל בסיבוך, ושהסטייה גרמה לנזק. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהחלטה שהתבררה בדיעבד כלא מוצלחת אינה בהכרח רשלנות רפואית (ת"א (מחוזי חי') 8929-12-16).

חתמתי על טופס הסכמה לניתוח. אפשר עדיין לתבוע?

כן. החתימה אינה חוסמת תביעה. אם הניתוח בוצע ברשלנות, הטופס אינו פוטר מאחריות. ואם לא נמסר לכם מידע מלא על הסיכונים ועל החלופות, ייתכן פיצוי על פגיעה באוטונומיה גם כשהניתוח עצמו בוצע כראוי. בתיק של ניתוחי מוח הועמד הפיצוי על פגיעה באוטונומיה על 400,000 ש"ח, ברף הגבוה של ראש נזק זה, אף שלא הוכחה התרשלות בטיפול, והנתבעת חויבה לשלם רבע ממנו בשל ניכוי קצבאות הביטוח הלאומי (ת"א (מחוזי מרכז) 22710-07-17).

מה זה ניטור תוך ניתוחי, ולמה הוא חשוב בתביעה?

ניטור תוך ניתוחי הוא מעקב אחר תפקוד מערכת העצבים במהלך הניתוח. בשני פסקי דין נקבע שניתוח בחוט השדרה בלי ניטור היה התרשלות: בבית המשפט המחוזי בירושלים, בניתוח להסרת גידול מחוט השדרה הצווארי (ת"א (מחוזי י-ם) 14078-04-20), ובבית המשפט המחוזי מרכז, בניתוח שהפך במהלכו לניתוח בתוך חוט השדרה (ת"א (מחוזי מרכז) 23708-08-10). לכן רישומי הניטור הם מהמסמכים הראשונים שנבדקים בתיק של ניתוח עמוד שדרה שהסתבך.

דוח הניתוח חסר או קצר מאוד. מה המשמעות?

חסר בתיעוד עשוי לפעול נגד בית החולים. בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים נעלמה בדיקת MRI מהתיק, ודוח הניתוח לא תיאר את הטכניקה ואת אמצעי הניטור. בית המשפט קבע שהחסר הראייתי מעביר אל הנתבעים את הנטל להוכיח שלא התרשלו, והם לא עמדו בו (ת"א (מחוזי י-ם) 14078-04-20). לכן חשוב לבקש את התיק הרפואי המלא, ולא להסתפק בסיכום.

כמה פיצויים נפסקו בתביעות על ניתוחי עמוד שדרה?

הסכום נקבע לפי הנזק, ולא לפי סוג הניתוח. בפסקי דין שניתנו מאז 2018 נפסקו, בין היתר, 300,000 ש"ח על ניתוח נוסף שהיה נחסך (ע"א 16/22), 1,996,000 ש"ח, אחרי ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, על החמרה של 39% בנכות (ת"א (מחוזי מרכז) 23708-08-10), ו-2,340,000 ש"ח למטופל שנותר משותק (ת"א (מחוזי י-ם) 14078-04-20). הפיצוי מורכב מהפסדי שכר, עזרה וסיעוד, הוצאות ונזק לא ממוני. אין ללמוד מסכומים אלה על תיק אחר.

איזה מומחה נדרש כדי להגיש תביעה על ניתוח נוירוכירורגי?

כדי להוכיח עניין שברפואה נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו (תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי). בתביעה על ניתוח מוח או חוט שדרה זה בדרך כלל נוירוכירורג, ובניתוחי גב לעיתים אורתופד שעוסק בעמוד השדרה. כשהמחלוקת נוגעת גם להיקף הנזק, לשיקום או לנזק נפשי, נדרשות לא פעם חוות דעת נוספות.

לפנייה לבדיקה ראשונית

התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המידע הרפואי אינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ של רופא.