תאונת אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי: ממי תובעים פיצויים?

נכתב ונבדק על ידי עו"ד איתי נוה, עוסק בתביעות נזקי גוף ותאונות דרכים  ·  עודכן לאחרונה: 7 באוקטובר 2026

האם אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי נחשבים רכב מנועי?

אופניים חשמליים, לא. בית המשפט העליון קבע, ברוב דעות, שהם מחוץ להגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לגבי קורקינט חשמלי הוא לא הכריע, ונכון לאוקטובר 2026 השאלה נותרה פתוחה.

חוק הפיצויים מגדיר רכב מנועי כרכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית (סעיף 1). בפסק הדין מ-2020 נקבע שאופניים חשמליים, תקניים ושאינם תקניים, אינם נכנסים להגדרה. בין הנימוקים: באותה עת לא חלה על אופניים חשמליים חובת רישוי וביטוח, ולא ניתן היה לרכוש עבורם ביטוח חובה, כך שסיווגם כרכב מנועי היה הופך את הרוכב שנפגע לנוהג ללא ביטוח. עוד נקבע שהמבחן הוא נתוני היצרן, ושינוי לא חוקי שנעשה באופניים, למשל הגברת המהירות, אינו הופך אותם לרכב מנועי (רע"א 7451/19, 12.10.2020). בקשה לדיון נוסף נדחתה (דנ"א 7340/20, 4.3.2021).

ומה לגבי קורקינט חשמלי, שבתקנות התעבורה נקרא גלגינוע? עוד ב-2010 קבע בית המשפט העליון שקורקינט ממונע שנבנה ונקנה כצעצוע לילדים ולבני נוער אינו רכב מנועי, כי עיקר ייעודו אינו תחבורה יבשתית (ע"א 2606/06, 11.5.2010). לגבי הקורקינט החשמלי שמשמש היום לנסיעה בעיר אין הכרעה: בפסק הדין מ-2020 צוין שכלים אלה לא נדונו בו, ובהחלטה שדחתה את הבקשה לדיון נוסף נכתב ששאלת ההכרה בקורקינטים חשמליים כרכב מנועי עומדת ברקע פסק הדין, ושראוי שחקיקה עתידית תיתן לה מענה (דנ"א 7340/20). בסוף 2025 קבע בית המשפט העליון שאופנוע מוטוקרוס אינו רכב מנועי: הסיווג נקבע לפי ייעודו העיקרי של הכלי, ומהירות כשלעצמה אינה אמת מידה (רע"א 67114-01-25, 22.12.2025). בפסקי הדין מ-2026 שנסקרים בהמשך, תביעות של רוכבי קורקינט חשמלי שנפלו בגלל מפגע נדונו לפי פקודת הנזיקין.

ממי תובעים בכל סוג של תאונה?

זה תלוי במי פגע במי: כשמעורב רכב מנועי, חל חוק הפיצויים ואין צורך להוכיח אשם; כשלא מעורב רכב מנועי, התביעה היא תביעת נזיקין רגילה, וצריך להוכיח רשלנות. הטבלה מסכמת את ארבעת המצבים הנפוצים.

רכבתי על אופניים חשמליים ומכונית פגעה בי. ממי תובעים?

ממבטחת הרכב שפגע בכם, לפי חוק הפיצויים, ובלי צורך להוכיח שהנהג אשם. רוכב אופניים חשמליים שנפגע מרכב מנועי נחשב לעניין זה כהולך רגל.

לפי החוק, מי שמשתמש ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב, והאחריות מוחלטת ומלאה, בלי קשר לשאלת האשם (סעיף 2). באחד המקרים שנדונו בפסק הדין מ-2020 נפגע רוכב אופניים חשמליים מרכב, ונקבע שעיזבונו זכאי לפיצוי לפי החוק, כדין הולך רגל. כשהרכב הפוגע לא אותר או לא היה מבוטח, התביעה מופנית לקרנית (סעיף 12). על ראשי הנזק ועל המסלול מול קרנית ראו את העמוד על פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

לגבי רוכב קורקינט חשמלי שנפגע מרכב אין הכרעה של בית המשפט העליון. בדעת המיעוט בפסק הדין מ-2020 צוין כי מהטיעון עלה שחברות הביטוח היו מוכנות, נכון לאותה עת, להתייחס לרוכבי קורקינט חשמלי שנפגעו בתאונות כאל הולכי רגל. זו אינה הכרעה מחייבת, ולכן כדאי לבדוק את המקרה לפני שמוסרים גרסה למבטחת.

הלכתי ברגל ורוכב אופניים חשמליים פגע בי. מה אפשר לעשות?

לתבוע את הרוכב בתביעת נזיקין רגילה, ולהוכיח שהתרשל. חוק הפיצויים אינו חל על פגיעה מאופניים חשמליים, ולכן אין כאן אחריות מוחלטת, אין מבטחת חובה ואין קרנית.

זו התוצאה הקשה של ההלכה, ובית המשפט העליון עמד עליה במפורש: הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים עלול לקבל פיצוי חלקי בלבד, או להיוותר בלי פיצוי אם אין ממי לגבות. באחד המקרים שנדונו שם נפגעה הולכת רגל מאופניים חשמליים, ונקבע שעליה לתבוע את הרוכב לפי דיני הנזיקין הכלליים (רע"א 7451/19). כשהפוגע רכב על קורקינט חשמלי, התביעה מתנהלת באותה דרך, כל עוד הכלי אינו מסווג כרכב מנועי.

לכן, אחרי פגיעה כזו, הדבר החשוב ביותר הוא לזהות את הרוכב: שם, מספר תעודת זהות וטלפון, ופרטים של עדים. כדאי לברר אם יש לו ביטוח אחריות כלפי צד שלישי, שנכלל לעיתים בפוליסת דירה. אם רכב במסגרת עבודתו, למשל כשליח, נבחנת גם אחריות המעסיק (סעיף 13 לפקודת הנזיקין). בתביעה כזו נבחנת גם התנהגות הנפגע, והפיצוי עשוי להיות מופחת בשל אשם תורם (סעיף 68 לפקודה).

נפלתי מקורקינט או מאופניים חשמליים בגלל בור בכביש. האם העירייה אחראית?

ייתכן. בשני פסקי דין של בתי משפט השלום מ-2026, שאינם חלוטים נכון לאוקטובר 2026, חויבו עיריות לפצות רוכבי קורקינט חשמלי שנפלו בגלל מפגע בכביש. באחד מהם נקבע שבמקום שאין בו שביל ייעודי, על הרשות לוודא שהכביש מתאים גם לרכיבה על קורקינט.

בתיק שנדון בבית משפט השלום בקריות רכבה התובעת על קורקינט חשמלי בדרכה הביתה מהעבודה, והגלגל הקדמי נתקל בבור בכביש עירוני, בקוטר של כ-30 ס"מ. העירייה טענה שהרוכבת לא הייתה רשאית לנסוע בכביש, ושהאחריות לנפילה מוטלת עליה. בית המשפט דחה את הטענה: לפי תקנות התעבורה, רוכב קורקינט חשמלי רוכב בשביל אופניים, ובאין שביל כזה, בכביש, קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית (תקנות 122א ו-128), והעירייה לא הוכיחה שהיה במקום שביל כזה. היא גם לא הביאה לעדות אף גורם ממחלקת הכבישים, ולא הוכח שבדקה ותחזקה את הרחוב באופן יזום, והיא חויבה בפיצוי (ת"א (שלום קריות) 44977-08-23, 13.5.2026). שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה, ונכון לאוקטובר 2026 הערעורים טרם הוכרעו.

בתיק שנדון בבית משפט השלום ברמלה רכב התובע על קורקינט חשמלי שכור בכביש עירוני, במקום שלא היה בו שביל ייעודי, והגלגלים נתקלו בשקע באספלט, בעומק של כ-6 ס"מ, שנוצר אחרי עבודות תשתית. התביעה הוגשה נגד העירייה ונגד החברה שביצעה את העבודות. בית המשפט קבע שהעירייה לא הראתה שפעלה לאתר מפגעים ולמנוע אותם, שהחברה לא הוכיחה שהחזירה את הכביש לקדמותו, בלי מפגע, ושבמקום שאין בו שביל ייעודי על הנתבעות לוודא שהכביש מתאים גם לרכיבה על קורקינט. הן חויבו בפיצוי (ת"א (שלום רמלה) 44851-11-21, 5.9.2026). נכון לאוקטובר 2026, המועד להגשת ערעור על פסק הדין טרם חלף.

הבסיס המשפטי בשני התיקים הוא עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין (סעיפים 35 ו-36) וחובת העירייה לדאוג לתקינות הרחובות (סעיף 235 לפקודת העיריות). לא די בכך שהיה בור: צריך להוכיח את המפגע, את מיקומו ואת הקשר בינו לבין הנפילה. בשני התיקים פעל לחובת הנתבעות גם מה שלא הוצג: עדים ורישומים על סיורים, על בדיקות ועל תיקונים בכביש.

האם מפחיתים מהפיצוי בגלל התנהגות הרוכב?

בתביעת נזיקין, כן. בשני פסקי הדין מ-2026, שאינם חלוטים, נוכו 20% ו-5% בשל אשם תורם. בתביעה לפי חוק הפיצויים, נגד מבטחת של רכב שפגע ברוכב, האחריות מוחלטת ושאלת האשם אינה נבחנת.

בתיק מהקריות נקבע אשם תורם של 20%. בית המשפט ציין שרכיבה בכביש כרוכה בסיכון, שקורקינט אינו כלי יציב, ושהרוכבת, שהכירה את הכביש ורכבה באור יום, הייתה צריכה לצפות שהוא אינו ישר ומפולס כמו שביל אופניים, ולרכוב בזהירות רבה יותר. בתיק מרמלה נקבע שהרוכב נהג באחריות: רכב עם קסדה ובלי אוזניות ואחז בכידון בשתי ידיו. הוא לא הכיר את הדרך, והמפגע לא נראה מבעוד מועד. האשם התורם הועמד על 5%, בין היתר משום שמהירות הרכיבה, שלא הוכחה, עשויה להשפיע על חומרת הפגיעה. שני השיעורים נקבעו בפסקי דין שאינם חלוטים נכון לאוקטובר 2026.

מה כולל הפיצוי, ומה מנכים ממנו?

הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני. מהסכום מנכים את האשם התורם ואת התגמולים ששילם המוסד לביטוח לאומי.

בתיק מהקריות הוערך הנזק ב-386,500 ש"ח. אחרי ניכוי אשם תורם של 20% ותגמולי הביטוח הלאומי חויבה העירייה ב-269,942 ש"ח. בתיק מרמלה הוערך הנזק ב-887,610 ש"ח, ואחרי ניכוי אשם תורם של 5% ותגמולי הביטוח הלאומי נפסקו 826,230 ש"ח. בשני התיקים נקבעה לרוכבים נכות רפואית צמיתה של 10%, ובכל זאת הוערך הפסד ההשתכרות לעתיד, הרכיב הגדול בשניהם, בסכומים שונים מאוד: 260,000 ש"ח בתיק מהקריות ו-666,714 ש"ח בתיק מרמלה. הפיצוי נגזר מנתוני השכר והעבודה של כל נפגע, ולא מאחוז הנכות לבדו, ולכן אין ללמוד מהסכומים על תיק אחר. הסכומים גם עשויים להשתנות: נכון לאוקטובר 2026 תלויים ערעורים על פסק הדין מהקריות, והמועד לערער על פסק הדין מרמלה טרם חלף.

התאונה קרתה בדרך לעבודה או ממנה. מה זה משנה?

נוסף על התביעה נגד מי שאחראי לתאונה, אפשר להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה כנפגע עבודה. מה שמשלם הביטוח הלאומי מנוכה מהפיצוי.

תאונה בדרך לעבודה או ממנה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה (סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי). בתיק מהקריות נפלה הרוכבת בדרכה הביתה בסוף יום העבודה. הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם דמי פגיעה ומענק, והסכומים נוכו מהפיצוי שנפסק נגד העירייה, בפסק דין שעדיין אינו חלוט. תביעה לגמלת כסף מוגשת לביטוח הלאומי בתוך 12 חודשים (סעיף 296). פירוט במאמר על תאונה בדרך לעבודה.

מה לעשות מיד אחרי תאונה עם אופניים חשמליים או קורקינט?

לקבל טיפול רפואי, לתעד את המקום ואת המעורבים, ולשמור כל ראיה על הנסיעה. בתביעת נזיקין נטל ההוכחה מוטל על הנפגע, ולכן התיעוד מהיום הראשון קובע. הדוגמאות שברשימה לקוחות משני פסקי הדין מ-2026, שאינם חלוטים נכון לאוקטובר 2026.

1. טיפול רפואי מוקדם ככל האפשר: למסור לצוות בדיוק איך אירעה התאונה. הגרסה הראשונה שנרשמת נבחנת בהמשך.
2. צילום המקום והמפגע: הבור או השקע מקרוב ומרחוק, עם פרט שמאפשר לזהות את המיקום המדויק. בתיק מהקריות טענה העירייה שחסרים פרטים על המיקום ועל השעה.
3. פרטי המעורבים: כשמעורב רכב, מספר הרישוי ופרטי ביטוח החובה. כשמעורב רוכב אחר, שם, תעודת זהות וטלפון. ובכל מקרה, פרטי עדים.
4. ראיות על הנסיעה: בקורקינט שכור, נתוני הנסיעה באפליקציה. בתיק מרמלה תמכו נתוני האפליקציה, עם מסלול הנסיעה ושעותיה, בגרסת הרוכב על מקום הנפילה ומועדה.
5. הודעות מזמן אמת: הודעות ששלחתם ביום התאונה ומתארות מה קרה. בתיק מהקריות תמכו בגרסת הרוכבת הודעות ששלחה למעסיק מיד אחרי הנפילה.
6. הודעה בכתב לעירייה: על המפגע ועל הנפילה, עם תמונה, סמוך ככל האפשר לתאונה. בתיק מהקריות תיקנה העירייה את הבור אחרי הדיווח, ודוח התיקון שלה שימש ראיה לגודלו.
7. מי עבד במקום ומה דווח למוקד: לברר אם בוצעו במקום עבודות תשתית ומי ביצע אותן, ואם דווח למוקד העירוני על אותו מפגע. בתיק מרמלה חויבה גם החברה שביצעה את העבודות, והתברר שדווח למוקד על נפילות נוספות באותו מקום.
8. תאונה בדרך לעבודה או ממנה: להגיש תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי, בתוך 12 חודשים.
9. לפני שיחה עם מבטחת או חתימה על מסמך: לברר איזה מסלול חל ומי הנתבע הנכון.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?

תביעת נזקי גוף, בין לפי חוק הפיצויים ובין בנזיקין, מתיישנת ככלל בתוך שבע שנים מיום התאונה. למי שהיה קטין ביום התאונה, שבע השנים נספרות מיום שמלאו לו 18.

המקור הוא סעיפים 5, 6 ו-10 לחוק ההתיישנות. שני מועדים קצרים יותר: תביעה לגמלת כסף מהביטוח הלאומי מוגשת בתוך 12 חודשים, ותביעה לפי פוליסת תאונות אישיות מתיישנת ככלל אחרי שלוש שנים (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח). פנייה למבטחת או משא ומתן איתה אינם עוצרים את השעון. הרחבה במאמר על התיישנות תביעת תאונת דרכים.

מה קבעו בתי המשפט על תאונות אופניים חשמליים וקורקינטים?

הסיווג של הכלי קובע את מסלול התביעה. בשני פסקי דין של בתי משפט השלום מ-2026, שאינם חלוטים, חויבו רשויות לפצות גם רוכבי קורקינט שנפלו בגלל מפגע בכביש. הטבלה מסכמת את פסקי הדין שנסקרו כאן, נכון לאוקטובר 2026; הסכומים נקבעו לפי הנזק שהוכח בכל תיק, ואין ללמוד מהם על תיק אחר.

מתי כדאי לבדוק את המקרה עם עורך דין?

כשלא ברור איזה מסלול חל, כשהנזק משמעותי, כשהעירייה או המבטחת דוחות את הדרישה, או כשהתאונה היא גם תאונת עבודה וצריך לתאם בין המסלולים.

הסיווג של האירוע קובע את מי תובעים, מה צריך להוכיח ואילו מועדים חלים. ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, אבל תביעה נגד הגורם הלא נכון, או במסלול הלא נכון, מבזבזת זמן, ולעיתים המועד להגשת התביעה הנכונה חולף בינתיים.

מניסיון המשרד: המשרד מטפל בתביעות של נפגעי תאונות דרכים ובתביעות נגד רשויות מקומיות על נפילה בגלל מפגע בדרך, גם כשהנפגע רכב על כלי חשמלי. בתיקים כאלה השאלה הראשונה אינה גובה הנזק, אלא סיווג האירוע: האם חל חוק הפיצויים, מי הנתבע הנכון, והאם התאונה היא גם תאונת עבודה. רק אחרי שהשאלות האלה נענות אפשר לדעת מה צריך להוכיח ובאילו ראיות. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.

שאלות נפוצות

האם קורקינט חשמלי נחשב רכב מנועי?

נכון לאוקטובר 2026 אין הכרעה של בית המשפט העליון לגבי קורקינט חשמלי. לגבי אופניים חשמליים נקבע ב-2020 שאינם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובהחלטה מ-2021 שדחתה בקשה לדיון נוסף צוין שראוי שהמחוקק יסדיר את שאלת הקורקינט. לגבי קורקינט ממונע שנבנה כצעצוע נקבע עוד ב-2010 שאינו רכב מנועי, ובפסקי דין של בתי משפט השלום מ-2026 נדונו לפי פקודת הנזיקין תביעות של רוכבי קורקינט חשמלי שנפלו בגלל מפגע. הסיווג נבחן לפי ייעודו העיקרי של הכלי.

האם אופניים חשמליים חייבים בביטוח חובה?

לפי פסק הדין של בית המשפט העליון מ-2020, אופניים חשמליים אינם רכב מנועי, ולכן לא חלה עליהם חובת ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי. באותה עת גם לא ניתן היה לרכוש עבורם ביטוח חובה. לכן רוכב שנפגע מרכב אינו נחשב נוהג ללא ביטוח, והוא זכאי לפיצוי ממבטחת הרכב כהולך רגל. כיסוי לנזק שהרוכב גורם לאחרים הוא עניין נפרד, של ביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

נפגעתי כהולך רגל מאופניים חשמליים והרוכב ברח. מי יפצה אותי?

זה המצב הקשה ביותר. חוק הפיצויים אינו חל על פגיעה מאופניים חשמליים, ולכן קרנית אינה מפצה גם כשהרוכב לא אותר. בית המשפט העליון ציין שהולך רגל כזה עלול להיוותר בלי פיצוי אם אין ממי לגבות. כדאי להגיש תלונה במשטרה, לאתר מצלמות ועדים, ולבדוק כיסוי אחר: ביטוח לאומי אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או ממנה, ופוליסת תאונות אישיות אם יש.

הקורקינט היה שכור. האם אפשר לתבוע?

כן. העובדה שהקורקינט שכור אינה מונעת תביעה נגד מי שאחראי למפגע. בתיק שנדון בבית משפט השלום ברמלה נפל רוכב מקורקינט שכור בגלל שקע באספלט, ונפסק לו פיצוי (ת"א (שלום רמלה) 44851-11-21, פסק דין מספטמבר 2026; נכון לאוקטובר 2026 המועד לערער עליו טרם חלף). נתוני הנסיעה מהאפליקציה תמכו שם בגרסתו על מקום הנפילה, ולכן כדאי לשמור אותם מיד אחרי התאונה.

רכבתי בכביש ולא בשביל אופניים. האם זה פוגע בתביעה?

לא בהכרח. לפי תקנות התעבורה, רוכב קורקינט חשמלי רוכב בשביל אופניים, ורק כשאין שביל כזה, בכביש, קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית. בתיק שנדון בבית משפט השלום בקריות נדחתה טענת העירייה שהרוכבת לא הייתה רשאית לנסוע בכביש, כי לא הוכח שהיה במקום שביל. עם זאת יוחס לה אשם תורם של 20%, כי רכיבה בכביש מחייבת זהירות רבה יותר (ת"א (שלום קריות) 44977-08-23; נכון לאוקטובר 2026 תלויים עליו ערעורים).

כמה זמן יש להגיש תביעה אחרי תאונת קורקינט או אופניים חשמליים?

ככלל שבע שנים מיום התאונה, ולמי שהיה קטין, שבע שנים מיום שמלאו לו 18. תביעה לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי מוגשת בתוך 12 חודשים, ותביעה לפי פוליסת תאונות אישיות מתיישנת ככלל אחרי שלוש שנים. משא ומתן עם עירייה או עם מבטחת אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות, ולכן אין לחכות לסוף התקופה.

לפנייה לבדיקה ראשונית

התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.