איחור באבחון סרטן השד: מתי זו רשלנות רפואית?

נכתב ונבדק על ידי עו"ד איתי נוה, עוסק בתביעות רשלנות רפואית  ·  עודכן לאחרונה 20 באוקטובר 2026

בפסקי הדין על איחור באבחון סרטן השד חוזרות שלוש נקודות שבהן הבירור נעצר: גוש שהמטופלת התלוננה עליו ולא הופנה לבדיקה, תשובת בדיקה שלא הגיעה לרופא שהפנה אליה, וממצא בהדמיה שפוענח כתקין או לא טופל. בכל אחת מהן השאלה המשפטית כפולה: האם רופא סביר היה נוהג אחרת, והאם אבחון מוקדם היה משנה את התוצאה. המאמר עובר על שתי השאלות, על הדרך שבה בתי המשפט מחשבים פיצוי על אובדן סיכויי החלמה, ועל המקרים שבהם תביעות כאלה נדחו.

מתי איחור באבחון סרטן השד הוא רשלנות רפואית?

כשמתקיימים שני תנאים יחד: הרופא או המוסד הרפואי חרגו ממה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות, והחריגה גרמה לנזק, כלומר האבחון המאוחר החמיר את מצב המחלה או הקטין את סיכויי ההחלמה. בלי שני התנאים אין עילה, גם כשהאבחון התאחר.

טעות באבחנה אינה תמיד רשלנות

בית המשפט העליון חזר וקבע שכל רופא עשוי לטעות, אבל לא כל טעות היא רשלנות (ע"א 3264/96 קופת חולים כללית נ' פלונית, נב(4) 849 (16.11.1998)). השאלה היא אם האבחון השגוי חרג מסטנדרט הטיפול הסביר, והיא נבחנת לפי מה שהיה ידוע ומקובל בזמן האירוע, ולא בחוכמה שלאחר מעשה (ע"א 8591/06 פלונית נ' מדאינווסט אינטרנשיונל (1985) בע"מ (9.2.2010)).

רופא סביר גם שואל ובודק

באותו פסק דין משנת 1998 צוטטה ההלכה שלפיה רופא אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהסיק מסקנה נכונה מהעובדות שהובאו לפניו. מוטלת עליו גם חובה לגלות יוזמה, לשאול, לחקור ולעקוב אחרי החולה, כדי לאמת או לשלול ממצאים. בסרטן השד המשמעות המעשית היא שתלונה על גוש מחייבת בירור, ולא רק רישום.

באילו מצבים הגיע איחור באבחון סרטן השד לבתי המשפט?

שלושה פסקי דין מראים את שלוש נקודות הכשל הנפוצות: תלונה שלא נבדקה, תשובה שלא הגיעה לרופא, ופענוח שהתברר כשגוי. בשניים מהם נקבעה אחריות, ובשלישי התביעה נדחתה.

ממוגרפיה או אולטרסאונד שפוענחו לא נכון: האם זו רשלנות?

לא בהכרח. בית המשפט בוחן אם הפענוח והמלצת ההמשך היו סבירים לפי הידע והפרקטיקה בזמן הבדיקה, ולא לפי מה שהתברר אחר כך. פענוח שגוי הופך לרשלנות כשרדיולוג סביר היה מזהה את הממצא, או ממליץ על בירור נוסף שלא הומלץ.

בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, אישה בת 47 הופנתה לממוגרפיה בגלל גוש, והרדיולוג כתב שאין גושים או סימני ממאירות והזמין אותה לביקורת בעוד כחצי שנה. כשנה אחר כך אובחן סרטן שד, והיא נפטרה מהמחלה. בית המשפט קבע שהפרקטיקה המקובלת באותן שנים, בהסתיידויות מהסוג שנראה בצילום, הייתה ממוגרפיה חוזרת כעבור כחצי שנה, ושגם המומחית מטעם התובעים הסכימה שמדובר בהסתיידויות מדרגה כזו או קרובה לה. נקבע שרופא סביר אינו מסתפק במידע הקיים, אבל בדיקות נוספות צריכות להתבקש מנסיבות העניין, ושבנסיבות אלה הרדיולוג נהג כרופא סביר (ת"א (מחוזי י-ם) 1636/97, 7.12.2003).

המסקנה המעשית: בתיק של פענוח שגוי, השאלה אינה רק "האם הגידול נראה בצילום", אלא איך רדיולוג סביר היה מסווג את הממצא באותה עת, ומה היה ממליץ.

תשובת הבדיקה לא הגיעה לרופא: מי אחראי?

המוסד הרפואי עלול להיות אחראי, אם לא קבע נוהל שמבטיח שממצאי בדיקה יגיעו לרופא שהפנה אליה. בית המשפט העליון קבע כך בתיק של איחור באבחון סרטן השד, והטיל על המטופלת אשם תורם של 15%, משום שלא דאגה שהתשובה שהייתה בידיה תגיע לרופא.

בתיק הזה גילה רופא נשים גוש בשד והפנה לממוגרפיה, ותשובת הממוגרפיה נשלחה ישירות אליו. לעומת זאת, את תשובת האולטרסאונד שבאה אחריה קיבלה רק המטופלת, אף ששם הרופא המפנה הופיע על הטופס. רק אחרי חודשים, כשהרגישה גוש בעצמה, אובחן סרטן, והשד נכרת. בית המשפט העליון קבע שנוהל שבו כל עותקי הממצאים נמסרים לחולה, כדי שהוא ימסור אותם לרופא, אינו תקין, ושקופת החולים התרשלה בכך שלא קבעה נוהל מחייב להעברת הממצאים לרופא המטפל. עוד קבע שאין לדרוש מהדיוט להבין מונחים כמו "היפואקוגני" או "תוכן לא הומוגני", ושפענוח ממצאים כאלה הוא עניין לרופא. הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת הפיצויים ולבחינת הקשר הסיבתי (ע"א 6023/97, 16.5.1999).

מי האחראי לכל חוליה בתהליך האבחון, מהרופא המפנה ועד מכון ההדמיה, מוסבר במאמר על שרשרת האחריות באבחון סרטן.

גוש בשד שלא הופנה לבירור: מה נדרש מהרופא?

תלונה על גוש בשד מחייבת בדיקה, תיעוד והפניה לבירור מתאים, ולא הרגעה בלבד. כשרופא אינו בודק תלונה כזו, או כשההפניה לביופסיה מתעכבת בגלל כשל בתקשורת בין רופאים, נפתחת שאלה של רשלנות.

בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים התלוננה אישה בהיריון על גוש בשד, והתלונה לא נבדקה. כעבור כמה חודשים נמצא גוש גדול, וההפניה לביופסיה התעכבה בגלל כשל בהעברת המידע בין שני רופאים. בית המשפט קבע שקופת החולים הפרה את חובת הזהירות, ושנגרם עיכוב של כחמישה חודשים באבחון. בפסק הדין צוין, על סמך עדויות המומחים, שקשה למשש גוש בשד בהיריון ולכן סרטן שד בהיריון מתגלה לא פעם בשלב מתקדם. דווקא משום כך, תלונה של אישה בהיריון על גוש ראויה לבירור ולא לדחייה (ת"א (מחוזי י-ם) 8155/06 פלונית נ' קופת חולים מאוחדת (7.4.2009)).

איך מוכיחים שהעיכוב גרם לנזק?

בחוות דעת של רופא מומחה, שמשחזרת באיזה שלב הייתה המחלה במועד שבו הייתה צריכה להתגלות, ומה היו אז סיכויי ההחלמה, לעומת המועד שבו התגלתה בפועל. בלי השוואה כזו, גם רשלנות מוכחת עלולה לא להוביל לפיצוי.

בתיק ההיריון שתואר למעלה קבע בית המשפט, על סמך חוות הדעת, שבמועד התלונה הראשונה הגידול היה בגודל של כ-2 ס"מ ובשלב 2, ושבמועד האבחון בפועל הוא היה בשלב 3, בגודל שנאמד בבדיקה קלינית ב-7 עד 8 ס"מ. השינוי בגודל הגידול, שהוא אחד הפרמטרים שקובעים את שלב המחלה, הוכיח לפי בית המשפט שגם סיכויי ההחלמה השתנו.

מנגד, בית המשפט העליון דחה ערעור של מטופל שאבחון מחלתו התעכב ברשלנות כארבעה חודשים, משום שלא הוצגה חוות דעת שמתייחסת לשאלה מה היה מצבו אילו אובחן ונותח קודם. נקבע שבתביעת נזיקין צריך להוכיח התרשלות, נזק וקשר סיבתי, ושההתרשלות לבדה אינה מספיקה (ע"א 1399/20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (27.12.2021)). אותו פסק דין עסק במחלה אחרת, אבל העיקרון חל גם על סרטן השד.

הדרכים להוכיח שהאיחור עצמו גרם לנזק, ומה קורה כשהרשומה הרפואית חסרה, מוסברות במאמר על איחור באבחון ברשלנות רפואית.

מה זה אובדן סיכויי החלמה, ואיך מחשבים את הפיצוי?

כשאי אפשר לדעת בוודאות אם החולה היה מחלים אילו אובחן בזמן, בית המשפט מעריך כמה מסיכויי ההחלמה אבדו בגלל העיכוב. אם אבדו יותר מ-50% מהסיכויים, הנפגע זכאי לפיצוי מלא; אם פחות, הפיצוי יחסי לשיעור הסיכוי שאבד (ע"א 3900/14 פלונית נ' המרכז הרפואי הלל יפה (2.12.2015)).

דוגמה מתיק של סרטן השד

בתיק ההיריון קבע בית המשפט שבמועד התלונה הראשונה הסיכוי לשרוד עשר שנים היה כ-80%, כלומר סיכון של כ-20% למות מהמחלה, ושעד מועד האבחון בפועל ירד הסיכוי לכ-50%, כך שגם הסיכון עלה לכ-50%. מכאן שמתוך הסיכון שהתממש, 30 נקודות מתוך 50 נוספו בגלל העיכוב, כלומר 60%. קופת החולים חויבה לכן ב-60% מהנזק: מתוך נזק כולל של כ-1.66 מיליון ש"ח, היא חויבה בכ-995 אלף ש"ח, לפני ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי.

פסק הדין הזה ניתן ב-2009, לפני ההלכה של בית המשפט העליון משנת 2015. לפי ההלכה, כשהסיכוי שאבד עולה על 50%, אין עוד פיצוי יחסי, והנפגע זכאי למלוא הפיצוי. לכן השיעור המדויק של הסיכוי שאבד, כפי שהוא עולה מחוות הדעת, הוא לעיתים השאלה המרכזית בתיק.

מתי תביעה על איחור באבחון סרטן השד נדחית?

בשני מצבים עיקריים: כשהרופא נהג כרופא סביר, גם אם בדיעבד התברר שטעה, וכשלא הוכח שאבחון מוקדם היה משנה את התוצאה. גם כשהתביעה מתקבלת, הפיצוי עלול לקטון בגלל אשם תורם של המטופלת.

• פענוח סביר בזמנו. בתיק הממוגרפיה מירושלים נקבע שהרדיולוג נהג כרופא סביר, ולכן לא הייתה רשלנות.
• מחלה אגרסיבית. באותו תיק קבע בית המשפט, מעבר לנדרש, שהמחלה הייתה אגרסיבית במיוחד, ושגם אילו אובחנה שנה קודם, ספק רב אם היה בכך כדי לרפא אותה או להאריך את החיים. במצב כזה אין קשר סיבתי.
• חוות דעת שאינה עונה על שאלת הקשר הסיבתי. כמו בפסק הדין משנת 2021 שתואר למעלה.
• אשם תורם. בתיק האולטרסאונד נקבע אשם תורם של 15% למטופלת שלא העבירה את התשובה לרופא, אף שעיקר האחריות הוטל על קופת החולים.

אילו מסמכים כדאי לאסוף?

את כל מה שמתעד את הדרך מהתלונה הראשונה ועד האבחון: תשובות הדמיה, הפניות, סיכומי ביקור ותוצאות ביופסיה, עם התאריכים. התאריכים הם הבסיס לשחזור שעליו נבנית חוות הדעת.

• תשובות ממוגרפיה, אולטרסאונד ו-MRI, כולל ההמלצות להמשך שכתב הרדיולוג.
• מכתבי הפניה, ומועדי התורים שנקבעו לעומת המועדים שבהם הבדיקות בוצעו בפועל.
• סיכומי ביקור אצל רופא המשפחה, רופא הנשים והכירורג, ובמיוחד ביקורים שבהם הוזכרו גוש, כאב, הפרשה או שינוי בשד.
• תוצאות ביופסיה ודוח פתולוגי אחרי הניתוח, שמהם לומדים על גודל הגידול ועל מעורבות בלוטות.
• תיעוד מתקופת היריון או הנקה, אם התלונה הועלתה אז.
• רשימה אישית של מועדים ושיחות, כל עוד הזיכרון טרי.

גם תביעה על איחור באבחון סרטן השד כפופה למועדי התיישנות, ולכן כדאי לא לדחות את הבדיקה. הכללים מוסברים במאמר על התיישנות תביעת רשלנות רפואית.

מתי כדאי לבדוק איחור באבחון סרטן השד עם עורך דין?

כדאי לבדוק כשבין התלונה הראשונה או הבדיקה הראשונה לבין האבחון עבר זמן, ובמיוחד כשהמחלה התגלתה בשלב מתקדם. בדיקה כזו משחזרת את ציר הזמן ובוחנת, עם רופא מומחה, אם היה כשל ואם הוא שינה את התוצאה.

• גוש שהתלוננתם עליו ולא הופניתם בעקבותיו לבירור.
• תשובת הדמיה שהמליצה על בירור נוסף, וההמלצה לא בוצעה.
• תשובה שלא הגיעה לרופא, או שהגיעה ולא טופלה.
• פרק זמן ארוך בין ההפניה לביופסיה לבין ביצועה, או בין התוצאה לבין תחילת הטיפול.
• אבחון בשלב מתקדם אחרי ביקורים קודמים שבהם הוזכר השד.

ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, אבל הוא מאפשר לדעת אם יש בסיס לתביעה לפני שמשקיעים בה. מידע על ייצוג בתביעות רשלנות רפואית מופיע בעמוד רשלנות רפואית.

מניסיון המשרד: פניות בנושא איחור באבחון מגיעות בדרך כלל אחרי שהאבחנה כבר נודעה, ואז השאלה הראשונה היא מה תועד בביקורים ובבדיקות שקדמו לה. בתיקים כאלה נבנה תחילה ציר זמן מכל הרשומות, מסומן המועד שבו נטען שהיה צריך להפנות לבירור, ונבדק אם ההפניה בוצעה בפועל ואם מישהו עקב אחר התוצאה. רק בדיקה קפדנית של התיק בידי מומחה רפואי יכולה להכריע אם הרופא עמד בסטנדרט הרפואי הסביר, ואם יש קשר סיבתי בין התקדמות המחלה לבין העובדה שלא אובחנה בזמן. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.

שאלות נפוצות

האם כל טעות באבחנה של סרטן השד היא רשלנות רפואית?

לא. בית המשפט העליון קבע שכל רופא עשוי לטעות, ולא כל טעות היא רשלנות (ע"א 3264/96, 16.11.1998). השאלה היא אם רופא סביר, באותן נסיבות ולפי הידע של אותה עת, היה מאבחן אחרת או מפנה לבירור. בנוסף צריך להוכיח שהטעות גרמה לנזק, כלומר שאבחון מוקדם היה משנה את מצב המחלה או את סיכויי ההחלמה.

איך מחשבים פיצוי על אובדן סיכויי החלמה בסרטן השד?

לפי שיעור הסיכוי שאבד בגלל העיכוב, כפי שהוא עולה מחוות הדעת הרפואיות. אם אבדו יותר מ-50% מהסיכויים, הפיצוי מלא, ואם פחות, הפיצוי יחסי (ע"א 3900/14, 2.12.2015). בתיק מירושלים ירד הסיכוי לשרוד עשר שנים מכ-80% במועד התלונה הראשונה לכ-50% במועד האבחון, וקופת החולים חויבה ב-60% מהנזק (ת"א (מחוזי י-ם) 8155/06, 7.4.2009).

הממוגרפיה הייתה תקינה ואחרי כמה חודשים התגלה גידול. יש עילה?

לא בהכרח. בית המשפט בודק אם הפענוח וההמלצה להמשך היו סבירים לפי הפרקטיקה בזמן הבדיקה. בתיק מירושלים נקבע שרדיולוג שפענח את הצילום כתקין והזמין ביקורת בעוד חצי שנה נהג כרופא סביר, משום שזו הייתה הפרקטיקה המקובלת באותן שנים בהסתיידויות מהסוג שנראה בצילום, והתביעה נדחתה (ת"א (מחוזי י-ם) 1636/97, 7.12.2003). כדי לדעת, צריך לבחון את הצילומים עצמם עם רופא מומחה.

תשובת הבדיקה הייתה אצלי ולא העברתי אותה לרופא. זה פוגע בתביעה?

זה עשוי להקטין את הפיצוי, אבל לא בהכרח לשלול אותו. בית המשפט העליון קבע שקופת חולים שלא דאגה שתשובת אולטרסאונד תגיע לרופא המפנה התרשלה, ובמקביל ייחס למטופלת אשם תורם של 15%, משום שלא העבירה בעצמה את התשובה שהייתה בידיה (ע"א 6023/97, 16.5.1999).

מה צריך כדי להגיש תביעה על איחור באבחון סרטן השד?

צריך את התיעוד הרפואי המלא, מהתלונה הראשונה ועד האבחון, וחוות דעת של רופא מומחה שמתייחסת לשתי שאלות: האם הייתה חריגה מהסטנדרט הסביר, ומה היה שלב המחלה אילו אובחנה בזמן. בית המשפט העליון דחה ערעור על איחור באבחון משום שחוות הדעת לא התייחסה לשאלה השנייה (ע"א 1399/20, 27.12.2021).

גוש בשד התגלה בזמן היריון. האם הרופא היה צריך לבדוק?

כן, תלונה על גוש מחייבת בירור גם בהיריון. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נקבע שקופת החולים הפרה את חובת הזהירות, כשתלונה של אישה בהיריון על גוש בשד לא נבדקה וההפניה לביופסיה התעכבה. בפסק הדין צוין גם, על סמך עדויות המומחים, שקשה למשש גוש בשד בהיריון, ולכן סרטן שד בהיריון מתגלה לא פעם בשלב מתקדם (ת"א (מחוזי י-ם) 8155/06, 7.4.2009).

לפנייה לבדיקה ראשונית

התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.