טעות רפואית או רשלנות רפואית? מתי טעות של רופא היא עילה לתביעה

נכתב ונבדק על ידי עו"ד איתי נוה, עוסק בתביעות רשלנות רפואית  ·  עודכן לאחרונה 15 באוקטובר 2026

רוב האנשים מגיעים לשאלה הזו אחרי שמשהו השתבש: אבחנה שהתבררה כשגויה, טיפול שלא הצליח, תוצאת בדיקה שאיש לא התייחס אליה. התחושה ברורה, "הרופא טעה". השאלה המשפטית שונה: לא אם הייתה טעות, אלא אם רופא סביר היה נמנע ממנה, ואם היא שגרמה לנזק.

המאמר עוסק בהבחנה הזו בלבד. מה שמכונה רשלנות רפואית הוא עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כפי שבתי המשפט מיישמים אותה על רופאים ועל מוסדות רפואיים. על התביעה עצמה ושלביה ראו את העמוד על תביעות רשלנות רפואית.

מה ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית?

טעות רפואית היא החלטה או פעולה שהתבררה כשגויה. רשלנות רפואית היא טעות שרופא סביר לא היה עושה באותן נסיבות ועם אותם נתונים. ההבדל נקבע לפי רמת הזהירות שהופעלה, ולא לפי התוצאה.

בית המשפט העליון קבע שהמבחן לרשלנות של רופא אינו מבחן של חוכמה שלאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה, ושרופא, ככל אדם, עשוי לטעות בלי שהטעות תהיה רשלנות. אמת המידה היא הרופא הסביר בנסיבות המקרה, והחלטותיו צריכות להתבסס על שיקולים סבירים וברמה המקובלת. באותו פסק דין הודגש שהרפואה אינה מדע מדויק, ושלא כל תגובה של מטופל לטיפול ניתנת לצפייה מראש (ע"א 323/89, בית המשפט העליון, 21.2.1991, עניין מדינת ישראל, משרד הבריאות).

בפועל, שלוש שאלות מכריעות כמעט בכל תיק:

1. מה ידע הרופא, ומה היה עליו לברר? הבדיקה נעשית לפי הנתונים שהיו לפניו באותו מועד, וגם לפי מה שהיה צריך לעמוד לרשותו אחרי בירור נאות.
2. מה היה מקובל ברפואה באותו זמן? לפי הידע וההנחיות של אז, ולא לפי מה שידוע היום.
3. האם הטעות גרמה לנזק? בלי קשר סיבתי אין פיצוי, גם כשהייתה התרשלות.

האם טעות בשיקול דעת רפואי היא רשלנות?

לא בהכרח. כשעמדו לפני הרופא כמה דרכי טיפול מוכרות, הבחירה באחת מהן אינה רשלנות כשלעצמה, גם אם בדיעבד התבררה כמוטעית, ולא כל טעות בשיקול הדעת עולה כדי רשלנות רפואית.

כך קבע בית המשפט העליון בערעור על תביעה שנדחתה, כשהצוות הרפואי בחר בין חלופות טיפול שכל אחת מהן הייתה מוכרת בעולם הרפואה. בית המשפט הוסיף שאף אם הצוות שגה בבחירת דרך הטיפול, לא כל טעות בשיקול הדעת היא רשלנות, והערעור נדחה (ע"א 7211/15, בית המשפט העליון, 6.2.2018, עניין בית החולים נהריה).

לכלל הזה יש גבול חשוב. טעות בשיקול דעת מניחה שהיה שיקול דעת: שהרופא שקל את הנתונים הרלוונטיים והחליט. החלטה שהתקבלה בלי לברר נתונים שהיה צריך לברר, או בלי לשקול אפשרות מסוכנת שהסימנים הצביעו עליה, נבחנת אחרת, כפי שיפורט בהמשך.

מה זה שתי אסכולות רפואיות, ומתי זה לא מגן על הרופא?

כשבעולם הרפואה קיימות שתי גישות טיפול מקובלות או יותר, ככלל אין לומר שרופא התרשל כשפעל לפי אחת מהן, גם אם גישה אחרת הייתה מחייבת טיפול שונה. אבל ההגנה הזו אינה אוטומטית: הבחירה צריכה להתבסס על שיקול דעת אמיתי ועל הנורמות המקובלות בקבלת החלטות.

בתביעה שעסקה באי מתן טיפול אנטיביוטי מונע וסטרואידים לאישה שאושפזה לפני לידה מוקדמת, נקבע שבית החולים פעל לפי הפרקטיקה שהייתה מקובלת באותה עת ולא התרשל. בית המשפט העליון הוסיף שאין די בבחירה בפרקטיקה קיימת כדי להסיר מהרופא כל אחריות, ושהבחירה צריכה הייתה להיות מבוססת על שיקול דעת אמיתי. באותו פסק דין צוין גם שככלל על הרופא ליידע את המטופל על קיומן של אסכולות שונות (ע"א 8123/10, בית המשפט העליון, 6.5.2012, עניין המרכז הרפואי שערי צדק).

בפועל, שאלת האסכולות מוכרעת על סמך חוות דעת רפואיות. כשהמומחים חלוקים ובית המשפט שמע את התיק העדיף גישה אחת על פני האחרת, ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בכך (עניין המרכז הרפואי שערי צדק לעיל). לכן איכות חוות הדעת, והתאמתה לנתונים שהיו בזמן אמת, היא לרוב שאלה מכרעת.

טעות באבחנה: מתי אבחנה שגויה או מאוחרת היא רשלנות?

אבחנה שגויה שנעשתה אחרי בירור סביר אינה רשלנות. טעות באבחנה הופכת לרשלנות כשהרופא לא עשה את מה שרופא סביר היה עושה כדי להגיע לאבחנה: לא התייחס לתוצאה חריגה, לא הפנה לבירור מתבקש או לא שלל אבחנה מסוכנת.

בתי המשפט מדגישים שבמסגרת האבחון הרופא נדרש לגלות יוזמה, לברר את העובדות לאשורן ולעקוב אחרי המטופל כדי לאמת או לשלול ממצאים. סבירות הטיפול נבחנת לפי הנתונים שעמדו לפני הרופא, או שהיו צריכים לעמוד לרשותו אחרי בירור נאות. רופא המשפחה, כ"שומר השער" של המטופל, אחראי גם למעקב אחר תוצאות חריגות של בדיקות שהוא עצמו הפנה אליהן (ת"א 5370-09-23, בית המשפט המחוזי מרכז, 30.3.2026, עניין שירותי בריאות כללית).

סימנים שבהם טעות באבחנה עשויה להיות רשלנות:

• תוצאת בדיקה חריגה שאין לה שום התייחסות ברשומה הרפואית.
• תלונות חוזרות על אותו סימן, בלי בירור, בלי בדיקה חוזרת ובלי הפניה.
• אבחנה של מצב שגרתי, בלי שנשללה אבחנה מסוכנת שהסימנים התאימו לה.
• הפניה לבדיקה שלא בוצעה, או שתוצאתה לא נבדקה ולא נמסרה למטופל.
• פער זמן לא מוסבר בין התגברות החשד לבין השלמת הבירור.

כל אחד מהסימנים האלה הוא נקודת פתיחה לבדיקה, לא הוכחה. ההכרעה תלויה בחוות דעת רפואית שמשווה את מה שנעשה למה שהיה מקובל באותו מועד. להרחבה על עיכוב באבחנה ועל הדרך להוכיח שהעיכוב גרם לנזק, ראו את המאמר על איחור באבחון ברשלנות רפואית.

טעות באבחון סרטן: מה קבעו בתי המשפט?

כשרופא מתעלם מסמן שמחייב בירור, והאבחנה של סרטן מתאחרת עד שהמחלה מתקדמת, בית המשפט עשוי לקבוע רשלנות ולפסוק פיצוי. במרץ 2026 נפסקו 1,510,874 ש"ח למטופל שרופאת המשפחה לא התייחסה לתוצאה חריגה של בדיקת הדם שלו לסמן של סרטן הערמונית.

באותו מקרה הפנתה רופאת המשפחה את המטופל לבדיקות דם שכללו בדיקת PSA, סמן לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. התוצאה, 4.65, חרגה מהגבול העליון של הנורמה, 4, אבל ברשומה לא נמצאה כל התייחסות אליה, אף שהמטופל שב וביקר במרפאה כמה פעמים בשנה שאחריה. בדיקה חוזרת נעשתה רק כ-13 חודשים מאוחר יותר, והאבחון הושלם באיחור של יותר משנה, כשהמחלה כבר הייתה גרורתית. בית המשפט קבע שתוצאה חריגה כזו מחייבת התייחסות, הסבר למטופל והפניה להמשך בירור, דחה את הטענה לאשם תורם של המטופל, ופסק פיצוי כולל של 1,510,874 ש"ח לאחר ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי (עניין שירותי בריאות כללית לעיל).

תבנית דומה, של סימן שלא בורר בזמן, חוזרת גם במקרים של איחור באבחון סרטן השחלות.

האם מספיק להוכיח שהרופא טעה כדי לקבל פיצוי?

לא. גם כשנקבע שהרופא התרשל, צריך להוכיח שההתרשלות היא שגרמה לנזק. כשלא הוכח שטיפול מוקדם יותר היה משנה את התוצאה, התביעה עלולה להידחות.

כך קרה בתביעה שבה הערכאה הראשונה קבעה שאי הפניית מטופלת לצילום חזה במועדים שבהם נדרש בירור עולה כדי התרשלות. בית המשפט העליון דחה את הערעור, משום שלא הוכח, כקביעה רפואית מקצועית, שטיפול מוקדם היה מונע את ההידרדרות שהובילה לכריתת הריאה (ע"א 8630/22, בית המשפט העליון, 17.6.2024, עניין קופת חולים לאומית).

לכן חוות הדעת הרפואית בתיק של טעות רפואית צריכה לענות על שתי שאלות נפרדות: האם הייתה חריגה מהסטנדרט, ומה היה קורה אילו הרופא היה פועל כנדרש.

מה קבעה הפסיקה על טעות רפואית? חמישה פסקי דין

המכנה המשותף לפסקי הדין: בית המשפט אינו שואל אם הייתה טעות, אלא אם רופא סביר היה נמנע ממנה, ואם היא שגרמה לנזק.

איך בודקים אם טעות של רופא היא עילה לתביעה?

הבדיקה עוברת שלושה שלבים: איסוף הרשומה הרפואית ובניית ציר זמן, חוות דעת רפואית על סטנדרט הטיפול ועל הקשר לנזק, ובדיקת המועד להגשת התביעה.

1. השגת הרשומה הרפואית המלאה, כולל תוצאות בדיקות, מכתבי הפניה, סיכומי ביקור וסיכומי אשפוז. לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מטופל זכאי לקבל מידע רפואי על עצמו, ובכלל זה העתק מהרשומה הרפואית.
2. ציר זמן: מתי הופיעו התלונות, אילו בדיקות נעשו, מתי התקבלו התוצאות ומה נעשה איתן.
3. מה היה מקובל אז: בדיקה לפי הידע וההנחיות שהיו בתוקף באותה עת, ולא לפי מה שידוע היום.
4. חוות דעת רפואית של רופא בתחום הרלוונטי, שעונה גם על שאלת הסטנדרט וגם על שאלת הקשר הסיבתי.
5. מועד ההתיישנות: תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בדרך כלל בתוך שבע שנים, ויש כללים מיוחדים לגבי מועד תחילת המרוץ. ראו התיישנות בתביעת רשלנות רפואית.

מתי כדאי לבדוק טעות רפואית עם עורך דין?

כשנגרם נזק ממשי אחרי אבחנה שגויה או מאוחרת, טיפול שהשתבש או תוצאה חריגה שלא טופלה, ויש שאלה אם רופא סביר היה נוהג אחרת. בדיקה מוקדמת חשובה, כי איסוף הרשומה וחוות הדעת הרפואית לוקחים זמן, ומרוץ ההתיישנות אינו עוצר.

• כשמישהו מהצוות הרפואי אמר, אפילו בעל פה, שמשהו "היה צריך להיבדק קודם".
• כשהרשומה הרפואית חסרה, או שאין בה התייחסות לבדיקות שנעשו.
• כשהמחלה אובחנה בשלב מתקדם, והייתה לפני כן תלונה או בדיקה חריגה.
• לפני שמוסרים גרסה כתובה או תלונה למוסד הרפואי.

ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה. הוא נועד לברר אם יש עילה, ולבנות אותה נכון אם יש.

מניסיון המשרד: למשרד ניסיון רב בתיקים שבהם לא ברור, בשלב הראשון, אם מדובר בטעות רפואית או ברשלנות רפואית. בתיקים כאלה נדרשת בדיקה קפדנית של כל החומר הרפואי, ולעיתים אף העברתו לרופא מומחה בתחום הרלוונטי, כדי שיחווה דעה אם הטעות חרגה מהסטנדרט הרפואי הסביר הנדרש באותה התמחות. רק לאחר בדיקה כזו אפשר להעריך אם יש בסיס לתביעה. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.

שאלות נפוצות

האם כל טעות רפואית היא רשלנות רפואית?

לא. טעות רפואית היא רשלנות רק כשרופא סביר, עם אותם נתונים ובאותו מועד, היה נמנע ממנה. בית המשפט העליון קבע שהמבחן הוא הרופא הממוצע בשעת מעשה ולא חוכמה שלאחר מעשה, ושלא כל טעות מהווה רשלנות (ע"א 323/89, 21.2.1991). גם כשיש רשלנות, הפיצוי מותנה בהוכחה שהיא שגרמה לנזק.

מה זה טעות בשיקול דעת רפואי?

טעות בשיקול דעת היא החלטה רפואית שהתקבלה אחרי שקילת הנתונים והתבררה בדיעבד כשגויה, למשל בחירה באחת מכמה דרכי טיפול מוכרות. בית המשפט העליון קבע שבחירה כזו אינה רשלנות כשלעצמה, גם אם התבררה כמוטעית (ע"א 7211/15, 6.2.2018). החלטה שהתקבלה בלי לברר נתונים חיוניים עשויה כבר להיחשב חריגה מסטנדרט הזהירות.

האם אפשר לתבוע על טעות באבחנה?

כן, אם הטעות נבעה מבירור לא סביר והיא גרמה לנזק. בתי המשפט בוחנים אם הרופא התייחס לתוצאות חריגות, הפנה לבדיקות מתבקשות ושלל אבחנות מסוכנות. במרץ 2026 נפסק פיצוי בתביעה על התעלמות מתוצאת PSA חריגה שעיכבה את אבחון סרטן הערמונית (ת"א 5370-09-23, בית המשפט המחוזי מרכז, 30.3.2026). אבחנה שגויה אחרי בירור סביר אינה רשלנות.

מה ההבדל בין שתי אסכולות רפואיות לבין רשלנות?

כשיש בעולם הרפואה שתי גישות טיפול מקובלות, רופא שפעל לפי אחת מהן אינו רשלן רק משום שגישה אחרת הייתה מובילה לטיפול שונה. עם זאת, הבחירה צריכה להתבסס על שיקול דעת אמיתי ועל הנורמות המקובלות (ע"א 8123/10, בית המשפט העליון, 6.5.2012). ככלל, על הרופא גם ליידע את המטופל על קיומן של גישות שונות.

מי קובע אם הייתה רשלנות, הרופאים או בית המשפט?

בית המשפט קובע, על סמך חוות דעת רפואיות שהוגשו בתיק. כשהרופאים שנתנו את חוות הדעת חלוקים, ובית המשפט שדן בתיק העדיף גישה אחת, ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בכך (ע"א 8123/10, 6.5.2012). לכן איכות חוות הדעת הרפואית, והתאמתה לנתונים שהיו בזמן אמת, היא לרוב שאלה מכרעת בתיק.

כמה זמן יש להגיש תביעה על טעות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בדרך כלל בתוך שבע שנים. יש מצבים שבהם המרוץ מתחיל רק כשהנזק או הקשר שלו לטיפול נודעו, ויש כללים מיוחדים לקטינים. כיוון שאיסוף הרשומה הרפואית וקבלת חוות דעת לוקחים חודשים, כדאי לבדוק את העניין זמן רב לפני תום התקופה.

לפנייה לבדיקה ראשונית

התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.