בקצרה: קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, מפצה נפגע שזכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כשאין לו מבטחת לתבוע: כשהנהג הפוגע אינו ידוע, למשל בתאונת פגע וברח, כשלנהג אין ביטוח חובה או שהביטוח אינו מכסה את התאונה, או כשהמבטחת בפירוק (סעיף 12(א) לחוק). הנפגע מקבל מקרנית פיצויים כשם שהיה מקבל ממבטחת (סעיף 12(ב)). קרנית היא רשת ביטחון שיורית: כשיש מבטחת אחרת שאפשר לתבוע, התביעה מופנית אליה (רע"א 772/20, בית המשפט העליון, 1.6.2020, עניין קרנית). בתאונת פגע וברח הנפגע צריך להראות שפעל בשקידה סבירה לזהות את הנהג (רע"א 3909/08, בית המשפט העליון, 3.11.2009, עניין קרנית).
נפגע שהרכב שפגע בו נעלם מהמקום, או שהתברר לו שלרכב לא היה ביטוח חובה, שואל בדרך כלל אם נשאר מישהו לתבוע. ברוב המקרים התשובה חיובית: החוק הקים קרן ציבורית, קרנית, שמשלמת כשאין מבטחת שאפשר לתבוע. אבל קרנית היא הכתובת האחרונה ולא הראשונה, ולכן לפני כל תביעה צריך לברר שאין נתבע אחר.
על תביעות פלת"ד באופן כללי ראו את העמוד על תביעות תאונות דרכים. המאמר הזה עוסק רק בשאלה מתי התביעה מופנית לקרנית ומה צריך להוכיח מולה.
מה זה קרנית, ומתי היא משלמת במקום חברת הביטוח?
קרנית היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה מכוח סעיף 10 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. היא מפצה נפגע הזכאי לפיצויים לפי החוק כשאין בידו לתבוע מבטחת, באחד מהמצבים שבסעיף 12(א) לחוק.
המצבים האלה הם:
- הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע (סעיף 12(א)(1)). המקרה המובהק הוא תאונת פגע וברח.
- אין לנוהג ביטוח חובה, או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות (סעיף 12(א)(2)).
- למבטחת מונה מנהל מורשה משום שאינה יכולה לקיים את התחייבויותיה, ושר האוצר אישר שהקרן תפעל (סעיף 12(א)(2א)).
- המבטחת נמצאת בפירוק (סעיף 12(א)(3)).
במצבים האלה הנפגע זכאי לקבל מקרנית פיצויים כשם שהיה זכאי לקבל ממבטחת, וקרנית חייבת גם לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע, כמו מבטחת (סעיף 12(ב) לחוק). קרנית אינה חברת ביטוח מסחרית. היא תאגיד סטטוטורי שממומן על ידי ציבור בעלי הרכב, ובית המשפט העליון רואה בה רשת ביטחון לנפגע התמים שאין לו ממי להיפרע, שתפקידה שיורי לתפקיד של חברת הביטוח (רע"א 772/20 לעיל).
הרכב הפוגע ברח, מה צריך להוכיח כדי לקבל פיצוי מקרנית?
צריך להראות שנפגעתם בתאונת דרכים, שהנהג הפוגע אינו ידוע, ושפעלתם בשקידה סבירה כדי לזהות אותו. לא מספיק שהנפגע עצמו אינו יודע מי פגע בו.
בית המשפט העליון תיאר שלושה מצבים טיפוסיים שבהם קרנית חבה בפיצוי כשהנהג אינו ידוע (רע"א 3909/08 לעיל):
- תאונת פגע וברח, בתנאי שהנפגע עשה את הפעולות המתבקשות בתקופה שאחרי התאונה כדי לברר מי הנהג.
- גיל הנפגע או הפגיעה הפיזית שלו לא אפשרו לו להתחקות אחרי זהות הנהג.
- סיבה סובייקטיבית סבירה: הנפגע יכול היה פיזית לרשום את הפרטים, אבל לא עשה זאת בגלל הלם, חרדה או דאגה לשלומו או לשלום אחרים, או בגלל תגובה מאיימת, תוקפנית או סרבנית של הנהג הפוגע.
באותו פסק דין הדגיש בית המשפט שתאונת דרכים היא אירוע פתאומי וטראומטי, שאת התנהגות הנפגע יש לבחון במשקפיים מציאותיים ולא בשיפוט מחמיר בדיעבד, ושכאשר הנפגע נותן הסבר סביר ומהימן לכך שאינו יכול להצביע על הנהג, הכף נוטה לטובת פיצוי מקרנית.
גם כשלא ניתן לקבוע איזה רכב מבין כמה רכבים היה מעורב בתאונה, הנהג נחשב בלתי ידוע. בית המשפט העליון חייב את קרנית במקרה שבו לא נקבע איזו מבין שש משאיות הייתה מעורבת, וקבע שאין לדרוש מהנפגע לתבוע קודם כל אחד מהנהגים (ע"א 502/84, בית המשפט העליון, 26.2.1987, עניין קרנית).
מה עושים מיד אחרי תאונת פגע וברח?
- טיפול רפואי ותיעוד של כל תלונה מהיום הראשון.
- דיווח למשטרה סמוך לתאונה, ורישום מספר התיק. זו הראיה הראשונה לשקידה סבירה.
- רישום כל פרט שזכרתם על הרכב: סוג, צבע, חלק ממספר הרישוי וכיוון הנסיעה.
- פרטי עדים, גם של מי שרק ראה את הרכב מתרחק.
- בקשה לשמור צילומים ממצלמות אבטחה ומצלמות רכב באזור, כי הם נמחקים לעיתים אחרי זמן קצר.
- שמירת קבלות על הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרה.
- לא לחתום על כתב ויתור או על הסכם לפני בדיקה.
הרכב ידוע ומבוטח אבל הנהג לא זוהה, האם תובעים את קרנית?
לא. כשזהות הרכב ידועה והוא מבוטח בביטוח חובה, התביעה מופנית למבטחת הרכב, גם אם לא הוכח מי נהג בו (ע"א 9096/11, בית המשפט העליון, 10.7.2012, עניין קרנית).
בית המשפט העליון הסביר שהסעיף על נוהג שאינו ידוע מכוון בעיקר לתאונות פגע וברח ולמצבים שבהם הנפגע לא יכול היה לזהות את הנהג בגלל מגבלה פיזית או קוגניטיבית, ושקרנית אינה ברירת המחדל כשיש מבטחת שאפשר לתבוע. באותו פסק דין נקבע גם שהנטל להוכיח שבמועד התאונה נהג ברכב המבוטח מי שלא היה לו רישיון מוטל על המבטחת, ולא על הנפגע.
לרכב שפגע בי לא היה ביטוח, ממי תובעים?
זה תלוי במי שנפגע. הולך רגל או נוסע שנפגעו מרכב בלי ביטוח חובה תובעים בדרך כלל את קרנית, אבל מי שנהג בעצמו ברכב בלי ביטוח אינו זכאי לפיצוי לפי החוק, וגם קרנית אינה מפצה אותו.
מי שנהג ברכב בלי ביטוח חובה אינו זכאי לפיצויים לפי החוק (סעיף 7(5) לחוק). עם זאת, התלויים במי שנפגע כשנהג בלי ביטוח, למשל בני משפחה של נהג שנהרג, זכאים לתבוע מקרנית (סעיף 7ב לחוק). כשקרנית משלמת בגלל רכב לא מבוטח, יש לה זכות חזרה אל הנהג הפוגע (סעיף 9(א)(2) לחוק), כלומר היא רשאית לתבוע ממנו את מה ששילמה. כשהיא משלמת בגלל נהג שאינו ידוע, אין לה זכות חזרה כזו מכוח סעיף 9, והחבות נשארת עליה (רע"א 3909/08 לעיל).
ממי תובעים, לפי מי שנפגע
| מי נפגע ובאיזה מצב | ממי תובעים | על מה זה נשען |
|---|---|---|
| הולך רגל שנפגע מרכב שברח ולא זוהה | קרנית | סעיף 12(א)(1) לחוק |
| הולך רגל או נוסע שנפגעו מרכב בלי ביטוח חובה | קרנית | סעיף 12(א)(2) לחוק |
| נהג או נוסע ברכב מבוטח, שנפגעו מרכב שברח או מרכב לא מבוטח | מבטחת החובה של הרכב שבו היו | סעיף 3(א) לחוק |
| נפגע מרכב שזהותו ידועה והוא מבוטח, אבל הנהג לא זוהה | מבטחת הרכב, לא קרנית | ע"א 9096/11 |
| הולך רגל שנפגע בתאונה של כמה כלי רכב, כשאחד מהם לפחות מבוטח | מבטחת הרכב המבוטח, לא קרנית | רע"א 772/20, סעיף 3(ב) לחוק |
| מי שנהג בעצמו ברכב בלי ביטוח | אינו זכאי לפיצוי לפי החוק, גם לא מקרנית | סעיף 7(5) לחוק |
| התלויים במי שנפגע כשנהג בלי ביטוח | קרנית | סעיף 7ב לחוק |
| המבטחת של הרכב בפירוק | קרנית | סעיף 12(א)(3) לחוק |
קרנית או הפול, מה ההבדל?
הפול הוא מבטחת חובה, וקרנית היא קרן שמשלמת רק כשאין מבטחת. רוכב שהאופנוע שלו מבוטח בפול תובע את הפול, לא את קרנית.
הפול הוא הסדר ביטוח החובה השיורי, שמנוהל בידי תאגיד ייעודי ומבטח כלי רכב שבעליהם לא רכשו ביטוח חובה ישירות מחברת ביטוח מסחרית, ורוב המבוטחים בו הם בעלי אופנועים. מבחינת הנפגע, הפול הוא מבטחת חובה לכל דבר. קרנית, לעומתו, אינה מבטחת אף רכב: היא נכנסת לתמונה רק כשאין מבטחת שאפשר לתבוע. על התביעה מול הפול ראו את המאמר על תאונת אופנוע ותביעה מול הפול.
האם הפיצוי מקרנית קטן מהפיצוי ממבטחת?
לא. הנפגע זכאי לקבל מקרנית פיצויים כשם שהיה זכאי לקבל ממבטחת (סעיף 12(ב) לחוק), ולכן התביעה נגדה מתנהלת לפי אותו חוק ואותם כללי חישוב.
גם בתביעה נגד קרנית האחריות מוחלטת, כך שאשם של הנפגע בתאונה אינו מפחית את הפיצוי, והפיצוי על כאב וסבל נקבע לפי הנוסחה שבתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, שמביאה בחשבון, בין היתר, את שיעור הנכות ואת ימי האשפוז. ההבדל המעשי הוא בעיקר בשלב שלפני הפיצוי: בשאלה אם קרנית היא בכלל הנתבעת הנכונה, ובתאונת פגע וברח, בהוכחת השקידה הסבירה.
נפגעתי בפגע וברח בדרך לעבודה, מה משתנה?
תאונה כזו עשויה להיות גם תאונת עבודה. אז לצד התביעה נגד קרנית נפתח מסלול מול המוסד לביטוח לאומי, והתגמולים משם מובאים בחשבון בחישוב הפיצוי.
התיאום בין שני המסלולים משפיע על הסכום הסופי ועל סדר הפעולות, והוא מוסבר במאמר על תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה.
כמה זמן יש להגיש תביעה נגד קרנית?
תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מתיישנת בדרך כלל בתוך שבע שנים מיום התאונה, ולקטינים יש כללים מיוחדים. הפירוט במאמר על התיישנות תאונת דרכים.
בתאונת פגע וברח כדאי להתחיל מוקדם במיוחד, ולא רק בגלל ההתיישנות: בית המשפט בוחן מה עשה הנפגע בתקופה שאחרי התאונה כדי לברר את זהות הנהג (רע"א 3909/08 לעיל), וצילומים ועדים קשה לאתר אחרי חודשים.
מתי כדאי לבדוק תביעה נגד קרנית עם עורך דין?
כשהרכב הפוגע ברח, כשמתברר שלרכב לא היה ביטוח, כשלא ברור מי מבטחת החובה הנכונה, או כשנטען שלא פעלתם בשקידה סבירה לזהות את הנהג. במצבים האלה טעות מוקדמת בזהות הנתבע קשה לתיקון.
- הנהג הפוגע ברח ולא זוהה, והמשטרה לא איתרה אותו.
- התברר שלרכב שפגע בכם לא היה ביטוח חובה.
- היו מעורבים כמה כלי רכב, ולא ברור מי מבטחת החובה האחראית.
- קרנית או מבטחת טוענות שהן אינן הנתבעת הנכונה.
- התאונה קרתה בזמן העבודה או בדרך אליה.
ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, אבל הוא מכוון את התביעה לנתבע הנכון ומתעד את השקידה הסבירה כבר בתחילת הדרך.
מניסיון המשרד: בתיקי תאונות דרכים, ובהם תביעות מול הפול, חשובה במיוחד הפנייה הראשונית, שבה נבחן התיק לעומקו כבר בתחילת הדרך, ובהתאם לממצאים נקבע המשך הטיפול. רק לאחר מכן מוגשת התביעה, כשהמשרד כבר מכיר את כל החומר הרפואי ואת מירב המידע על הכנסות התובע, כדי שהתביעה תשקף את התמונה המלאה של הנזק. כשהרכב הפוגע ברח או לא היה מבוטח, הבדיקה הזו מתחילה בשאלה ממי תובעים, כי תביעה נגד הנתבע הלא נכון גוזלת זמן, ובינתיים מרוץ ההתיישנות נמשך. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.
שאלות נפוצות
מה זה קרנית?
קרנית היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וממומן על ידי ציבור בעלי הרכב. היא מפצה נפגע שזכאי לפיצויים לפי החוק כשאין לו מבטחת לתבוע: כשהנהג הפוגע אינו ידוע, כשלרכב אין ביטוח חובה, או כשהמבטחת בפירוק. הנפגע מקבל ממנה פיצוי כשם שהיה מקבל ממבטחת (סעיף 12 לחוק).
אפשר לתבוע את קרנית אחרי תאונת פגע וברח?
כן, אם הנהג הפוגע לא זוהה ואין מבטחת אחרת שאפשר לתבוע. הנפגע צריך להראות שפעל בשקידה סבירה כדי לזהות את הנהג, למשל בדיווח למשטרה ובחיפוש עדים. בית המשפט העליון קבע שאת התנהגות הנפגע בוחנים במשקפיים מציאותיים, בהתחשב בהלם שאחרי תאונה, ושהסבר סביר ומהימן מטה את הכף לטובת פיצוי (רע"א 3909/08, 3.11.2009).
נפגעתי מרכב בלי ביטוח חובה, ממי תובעים?
הולך רגל או נוסע שנפגעו מרכב בלי ביטוח חובה תובעים בדרך כלל את קרנית, לפי סעיף 12(א)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מי שנסע ברכב מבוטח ונפגע מרכב לא מבוטח תובע את מבטחת הרכב שבו נסע. ואם בתאונה היה מעורב גם רכב מבוטח, התביעה מופנית בדרך כלל למבטחת שלו, כי קרנית נכנסת לתמונה רק כשאין מבטחת שאפשר לתבוע (רע"א 772/20, 1.6.2020).
האם נהג ברכב לא מבוטח מקבל פיצוי מקרנית?
לא. מי שנהג בעצמו ברכב בלי ביטוח חובה אינו זכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (סעיף 7(5) לחוק), וקרנית אינה מפצה אותו. עם זאת, התלויים במי שנפגע כשנהג בלי ביטוח זכאים לתבוע מקרנית לפי סעיף 7ב לחוק. מי שאינו זכאי לפי החוק עשוי לתבוע את הנהג הפוגע לפי פקודת הנזיקין, ושם נבחן גם אשמו.
האם קרנית משלמת פחות מחברת ביטוח?
לא אמור להיות הבדל. לפי סעיף 12(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הנפגע זכאי לקבל מקרנית פיצויים כשם שהיה זכאי לקבל ממבטחת, וקרנית משלמת גם לבית החולים את הוצאות הטיפול. הפיצוי מחושב לפי אותם כללים, כולל הנוסחה לכאב וסבל שבתקנות משנת 1976. ההבדל הוא בעיקר בשאלות שלפני הפיצוי: אם קרנית היא הנתבעת הנכונה, ואם הוכחה שקידה סבירה.
כמה זמן יש להגיש תביעה נגד קרנית?
תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גם נגד קרנית, מתיישנת בדרך כלל בתוך שבע שנים מיום התאונה, ולקטינים יש כללים מיוחדים. בתאונת פגע וברח כדאי לפעול מוקדם בהרבה: בית המשפט בוחן מה עשה הנפגע בתקופה שאחרי התאונה כדי לזהות את הנהג (רע"א 3909/08, 3.11.2009), וצילומי מצלמות ועדים קשה לאתר אחרי זמן.
על מה הסתמכנו
- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, סעיפים 3(א), 3(ב), 7(5), 7ב, 9(א)(2), 10 ו-12.
- תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976.
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
- ע"א 502/84, בית המשפט העליון, 26.2.1987, עניין קרנית.
- רע"א 3909/08, בית המשפט העליון, 3.11.2009, עניין קרנית.
- ע"א 9096/11, בית המשפט העליון, 10.7.2012, עניין קרנית.
- רע"א 772/20, בית המשפט העליון, 1.6.2020, עניין קרנית.
התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.