בקצרה: דיכאון, חרדה או פוסט טראומה יכולים להיות מקרה ביטוח של אובדן כושר עבודה, בדיוק כמו פגיעה גופנית, כשהמצב הנפשי שולל מהמבוטח את הכושר לעבוד בשיעור שנקבע בפוליסה. בית המשפט מתרגם את המצב הרפואי להגדרות הפוליסה, ובמחלוקת בין חוות דעת פסיכיאטריות הוא נוטה לסמוך על המומחה שמינה, אבל אינו כבול אליו. גם כשנמצא שמבוטח הגזים בתלונותיו, נפסקו לו תגמולים בשל אובדן כושר עבודה חלקי של 40% (ת"א (שלום ת"א) 59157-11-15, 8.3.2021). יש פוליסות שמגבילות את התשלום בהפרעות נפשיות, ולכן הבדיקה מתחילה בנוסח הפוליסה.
מי שמתמודד עם דיכאון, חרדה או פוסט טראומה שומע לא פעם מחברת הביטוח שהבדיקה תקינה, שאין ממצא, או שהמצב "אינו מונע עבודה". תביעות על רקע נפשי אכן קשות יותר להוכחה, כי אין בדיקת דם או צילום שמראים את המחלה. אבל הקושי הוא בהוכחה ולא בזכות: הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה מתייחסת בדרך כלל למצב בריאות לקוי שנגרם עקב מחלה או תאונה, והפרעה נפשית היא מחלה לכל דבר. ההבדל, כשהוא קיים, נמצא בסעיפי החריגים.
המאמר מסביר איך בתי המשפט מכריעים בתביעות כאלה, מה משקל חוות הדעת הפסיכיאטריות, ומה כדאי לבדוק בפוליסה ובתיעוד לפני שמגישים תביעה. על דחיית תביעות אובדן כושר עבודה באופן כללי ראו תביעת אובדן כושר עבודה נדחתה.
מה נחשב אובדן כושר עבודה נפשי בפוליסה?
אין הגדרה נפרדת. מצב נפשי נבחן לפי אותה הגדרה של מקרה הביטוח: האם בעקבות מחלה נשלל מהמבוטח, בשיעור שנקבע בפוליסה, הכושר לעבוד בעיסוקו, ולפי חלק מהפוליסות גם בעיסוק סביר אחר.
בפוליסות שנדונו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, למשל, נדרשה שלילה של 75% לפחות מהכושר לעסוק בעיסוק שלפני מקרה הביטוח, כתוצאה ממצב בריאות לקוי שנגרם עקב מחלה או תאונה. ב-12 החודשים הראשונים נבחן העיסוק הקודם בלבד, ומשם ואילך גם עיסוק סביר אחר המתאים להשכלה, לניסיון ולהכשרה (ק"ג (אזורי ת"א) 16360-09-20, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 26.7.2024, עניין הראל חברה לביטוח בע"מ). בפוליסה אחרת הכיסוי התייחס לכושר לחזור לעיסוק האחרון, וכלל גם אובדן כושר חלקי של יותר מ-25% (ת"א (שלום ת"א) 59157-11-15, בית משפט השלום בתל אביב, 8.3.2021, עניין כלל חברה לביטוח בע"מ).
בית המשפט נדרש "לתרגם" את המצב הרפואי לשפת הכיסוי הביטוחי. הנכות הרפואית היא נתון מרכזי אך לא בלעדי, ולצידה נבחנים מהות העבודה, תנאיה ומידת התפקוד בפועל (ת"א 59157-11-15 לעיל). לכן אבחנה של דיכאון לבדה אינה מקרה ביטוח, ומנגד אחוזי נכות נפשית נמוכים אינם שוללים אותו.
עיסוק עיקרי או עיסוק סביר אחר?
בפוליסה עיסוקית נבחן אם המצב הנפשי מונע חזרה לעבודה הקודמת, על דרישותיה האמיתיות: לחץ, אחריות, שעות ויעדים. בפוליסה שמפנה גם לעיסוק סביר אחר, חברת הביטוח עשויה לטעון שהמבוטח יכול לעבוד בעבודה אחרת ורגועה יותר. המבחנים שקבעה הפסיקה לעיסוק כזה מוסברים במאמר על עיסוק סביר אחר.
דוגמה לבחינה כזו: מהנדס חומרה בכיר בחברת הייטק תבע אחרי שעזב את עבודתו. המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט העריך את נכותו הנפשית ב-15% וקבע שמבחינה פסיכיאטרית הוא כשיר לעבודה משרדית במשרה מלאה. בית המשפט בחן את מכלול מצבו, הנפשי והראומטולוגי, מול עבודה שנעשית בלחץ ותוך עמידה ביעדים, וקבע שהוא מסוגל לעבוד במקצועו רק בהיקף של 60% משרה, בפחות שעות ובפחות לחץ. לכן נקבע אובדן כושר עבודה חלקי של 40% (ת"א 59157-11-15 לעיל).
למה חברות הביטוח דוחות יותר תביעות על רקע נפשי?
בעיקר משום שאין ממצא אובייקטיבי שאפשר להציג. המבטחות נשענות לכן על בדיקה של פסיכיאטר מטעמן, על טענה שהמבוטח מגזים, על מצב נפשי קודם, או על טענה שלא דיווח עליו בהצעת הביטוח.
| טענת חברת הביטוח | מה בודקים |
|---|---|
| "אין ממצא, הבדיקה תקינה" | אם יש תיעוד רציף של טיפול: מעקב פסיכיאטרי או פסיכולוגי, תרופות, אשפוזים וניסיונות חזרה לעבודה |
| "המבוטח מגזים" | עקביות התיאור לאורך זמן, מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים אם נערכו, ואם יש מצב אמיתי מתחת להגזמה |
| "המצב היה קיים לפני הביטוח" | מה נכתב במכתב הדחייה, בהצהרת הבריאות ובדף פרטי הביטוח, ומתי התחיל הביטוח |
| "אפשר לעבוד בעיסוק אחר" | נוסח הפוליסה, עיסוקית או עיסוק סביר אחר, ואיזה עיסוק קונקרטי המבטחת מציעה |
| "הפוליסה מגבילה תשלום בהפרעה נפשית" | נוסח סעיף החריגים, ואם יש לצד המצב הנפשי גם בסיס רפואי נוסף |
| "צילמנו אותך" | אם הממצאים סותרים את התיאור שמסרתם, ואם החומר הוגש לבית המשפט כראיה |
אין ממצא בבדיקה
מצב נפשי אינו נראה בבדיקת דימות, והבדיקה אצל רופא מטעם המבטחת היא מפגש קצר. משום כך התיעוד לאורך זמן מקבל משקל מכריע. בתביעה שבה טען מכונאי רכב למגבלות רבות, ובהן בעיות נפשיות ודיכאון, ציינה חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם המבטחת שלא הוצג תיעוד על קושי נפשי משמעותי או על פנייה לטיפול נפשי. התביעה נדחתה, בין היתר על סמך חוות דעת המומחה התעסוקתי שמינה בית המשפט ועדויות של חוקרים (ת"א (שלום ת"א) 5681-04-20, בית משפט השלום בתל אביב, 19.1.2025, עניין מנורה חברה לביטוח בע"מ).
"אתה מגזים": טענת ההאדרה
חברות הביטוח טוענות לא פעם שהמבוטח מאדיר את תסמיניו כדי לזכות בתגמולים. גם כשהטענה מתקבלת, היא אינה סוף התיק. בעניין 59157-11-15 קבע בית המשפט, על סמך אבחון פסיכו-דיאגנוסטי, שהמבוטח הגזים מאוד בתיאור מצבו. ועדיין הבהיר שאין משמעות הדבר שהמבוטח אינו סובל ממצב נפשי מורכב, ופסק לו תגמולים בשל אובדן כושר חלקי של 40%.
מצב קודם ואי גילוי
כשחברת הביטוח טוענת שהמצב הנפשי היה קיים לפני ההצטרפות, או שלא דווח בהצהרת הבריאות, בודקים קודם מה בדיוק נכתב במכתב הדחייה. המבטחת חייבת לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה. בתביעה שנדחתה בטענת אי גילוי מחק בית משפט השלום מכתב ההגנה של המבטחת טענות שלא הופיעו במכתב הדחייה, ובהן הטענה שהמבוטח לא איבד את כושר עבודתו, ובית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב. החריגים לכלל צרים, למשל טענת מרמה (רע"א 10641/05, בית המשפט העליון, 4.5.2006, עניין הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ). המגבלות שהחוק והתקנות מטילים על טענת המצב הרפואי הקודם ועל טענת אי הגילוי, לפי הזמן שחלף מההצטרפות, מוסברות במדריך על תביעה שנדחתה.
סעיף שמגביל תשלום בהפרעות נפשיות
יש פוליסות שבהן הכיסוי להפרעה נפשית מוגבל. בפוליסות של הראל שנדונו בבית הדין האזורי לעבודה נקבע שפיצוי לתקופה העולה על 365 יום בגין הפרעות נפשיות או מחלת נפש ישולם רק אם המבוטח אושפז בבית חולים. באותו תיק סבל המבוטח גם מנכות נוירולוגית קשה ונפרדת, ובית הדין קבע שהחרגת הבעיה הנפשית אינה מאיינת את אובדן הכושר על רקע נוירולוגי; אחרת, כל בעיה נפשית נלווית הייתה שוללת פיצוי ממבוטח שסובל גם מבעיות רפואיות כבדות משקל אחרות (ק"ג 16360-09-20 לעיל). לכן קוראים את סעיף החריגים עוד לפני הגשת התביעה, ובודקים אם יש לצד המצב הנפשי גם בסיס רפואי נוסף.
חברת הביטוח שלחה חוקר
חוקרים פועלים גם בתביעות על רקע נפשי. ממצאים שסותרים את התיאור שמסר המבוטח עלולים לפגוע במהימנותו, כפי שקרה בתביעת המכונאי שנדחתה (ת"א 5681-04-20 לעיל); ומנגד, תמונות מעקב שהמבטחת לא הגישה באמצעות החוקר, ולא שאלה עליהן את המבוטח, לא נכללו בראיות (ק"ג 16360-09-20 לעיל). מה מותר לחוקר ומה עושים כשהוא מתקשר, במדריך חברת הביטוח שלחה חוקר פרטי.
חוות דעת פסיכיאטרית מטעם המבוטח מול זו של חברת הביטוח: מי מכריע?
בית המשפט. כשחוות הדעת של הצדדים סותרות, בית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו, והוא נוטה לאמץ את חוות דעתו. אבל ההכרעה נשארת שלו, והוא רשאי לאמץ חוות דעת באופן חלקי או לסטות ממנה.
בעניין 59157-11-15 הגיש המבוטח חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה אינו כשיר לעבודתו, והמבטחת הגישה חוות דעת שלפיה הוא כשיר במשרה מלאה. בית המשפט מינה מומחים מטעמו בפסיכיאטריה ובראומטולוגיה, וקבע שמומחי הצדדים "הקצינו כל אחד לעמדתו". הוא העדיף את המומחה הפסיכיאטרי מטעמו, שהורה על אבחון פסיכו-דיאגנוסטי, בחן את כל החומר הרפואי ולא התעלם מהקשיים של המבוטח לאורך השנים.
בעניין 5681-04-20 חזר בית המשפט על הכלל שלפיו בית משפט לא יסטה בנקל מחוות דעת של מומחה שמינה, אלא מנימוקים כבדי משקל, ואימץ את מסקנות המומחה התעסוקתי מטעמו. ומנגד, בעניין 16360-09-20 הדגיש בית הדין שהמומחה הוא "ידו הארוכה של בית המשפט", אבל אינו מחייב אותו, ואימץ את חוות הדעת של המומחה התעסוקתי מטעמו באופן חלקי בלבד, עד תום התקופה שנתבעה.
מה הופך חוות דעת פסיכיאטרית לחזקה?
- נשענת על כל התיעוד, לאורך כל התקופה, ולא רק על בדיקה אחת.
- מתייחסת לתפקוד ולדרישות העבודה בפועל, ולא רק לאבחנה. חוות דעת תעסוקתית שלא בדקה מה בדיוק דרשה העבודה, לא בררה את הפרטים עם המעסיק ולא הביאה נתונים על שוק העבודה, לא התקבלה כלשונה (ת"א 59157-11-15 לעיל).
- מתמודדת עם שאלת המהימנות, ועם מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים כשנערכו.
- כתובה בשפת הפוליסה: העיסוק, שיעור אובדן הכושר והתקופה.
- מעודכנת. חוות דעת שנכתבה שנים לפני הדיון, בלי חלק מהחומר, נחלשת בחקירה הנגדית.
מותר להקליט את הבדיקה אצל המומחה מטעם בית המשפט?
לא בלי רשות בית המשפט. בעניין 59157-11-15 הקליט המבוטח בסתר את בדיקותיו אצל המומחים מטעם בית המשפט, ובית המשפט קבע שזה מעשה שלא ייעשה, והורה שלא להסתמך על ההקלטות. מי שרוצה תיעוד של הבדיקה צריך לבקש רשות מראש.
פוסט טראומה: איך נבחנת תביעת אובדן כושר עבודה?
כמו כל מצב נפשי: לפי האבחנה, לפי התפקוד ולפי הגדרות הפוליסה. בתביעות על פוסט טראומה הוויכוח הוא לעיתים כבר על עצם האבחנה, ולכן התיעוד של התסמינים מאז האירוע חשוב במיוחד.
בעניין 16360-09-20 טען מבוטח שנפל מגובה בעבודתו ונפגע בראשו גם לפוסט טראומה. הפסיכיאטר מטעמו קבע PTSD בשיעור 10% והפרעת אישיות אורגנית בשיעור 40%. הפסיכיאטרית מטעם המבטחת לא התרשמה מפוסט טראומה כלל: לדבריה לא תוארו היזכרות חוזרת והימנעות, והמבוטח אף לא זכר את התאונה. שני הצדדים הסכימו על הפרעת האישיות האורגנית, ובית הדין הכריע לפי מכלול התפקוד, כולל הנכות הנוירולוגית, וקבע אובדן כושר עבודה מוחלט עד תום התקופה שנתבעה.
הלקח: התווית "פוסט טראומה" חשובה פחות מהתיעוד של מה שהמבוטח אינו מסוגל לעשות, ומרצף טיפולי שמתאר את התסמינים מאז האירוע.
פוסט טראומה אחרי אירועי המלחמה
פוסט טראומה בעקבות אירועי המלחמה, בשירות מילואים, באירוע ביטחוני או בחשיפה לאירוע קשה, נבחנת בפוליסה הפרטית לפי אותם כללים: מה האבחנה, איך היא פוגעת בתפקוד, ומה הגדרת מקרה הביטוח. לצד הפוליסה עשויות לעמוד זכויות נפרדות מול גופים ציבוריים, לפי נסיבות הפגיעה, והכרה באחד המסלולים אינה מחייבת את האחר. גם כאן כדאי לבדוק מוקדם את סעיף החריגים, את תקופת ההמתנה ואת מועדי ההתיישנות.
אובדן כושר חלקי: אפשר לקבל תגמול כשחוזרים לעבודה בהדרגה?
מצב נפשי אינו תמיד "הכול או כלום". כשהפוליסה מכירה באובדן כושר חלקי, אפשר לקבל תגמול חלקי גם כשהמבוטח מסוגל לעבוד בהיקף מצומצם.
בעניין 59157-11-15 חייב בית המשפט את המבטחת לשלם תגמולי אובדן כושר עבודה בשיעור 40% מ-1.10.2014 ועד מועד פסק הדין, יחד עם התנאים הנלווים ככל שהפוליסה מקנה אותם באובדן כושר חלקי, כמו שחרור מפרמיות. עילת התביעה מתחדשת מדי חודש, ולכן מצב שמשתפר או מחמיר נבחן מחדש לגבי כל תקופה (ת"א 59157-11-15 לעיל; ק"ג 16360-09-20 לעיל).
איך מחושב תגמול חלקי, ומה ההבדל בין ההגדרות, מוסבר במאמר על אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. מה כדאי לעשות לפני חזרה הדרגתית לעבודה ואיך לתעד אותה, במאמר על חזרה לעבודה בזמן קבלת תגמולים.
מה ההבדל בין אובדן כושר עבודה נפשי בפוליסה לנכות נפשית בביטוח לאומי?
אלה שני מסלולים נפרדים. המוסד לביטוח לאומי קובע אחוזי נכות ודרגת אי כושר לפי התקנות שלו, וחברת הביטוח בוחנת את הכושר לעבוד לפי הגדרות הפוליסה; קביעה באחד אינה מכריעה את השני.
בעניין 59157-11-15 נקבע למבוטח, במוסד לביטוח לאומי במסלול נכות כללית וגם בקרן הפנסיה, שאינו כשיר לעבודה. בית המשפט קבע שהמסמכים והקביעות האלה עומדים בעינם, אבל אינם יכולים להכריע בתביעה נגד חברת הביטוח, כי לרופאים שקבעו אותם לא עמדה מסכת הראיות שהוצגה בהליך. לכן מי שיש לו נכות נפשית מוכרת בביטוח לאומי עדיין צריך להוכיח את תביעתו מול המבטחת, ומי שנדחה בביטוח לאומי אינו מנוע מלתבוע את המבטחת. הזכויות מול המוסד מוסברות בעמוד ביטוח לאומי.
מתי כדאי לבדוק תביעת אובדן כושר עבודה נפשי עם עורך דין?
לפני שמגישים את התביעה למבטחת, ובוודאי אחרי מכתב דחייה. בתביעה על רקע נפשי, מה שנמסר לחברת הביטוח בשלב הראשון ומה שנכתב בתיק הרפואי מלווים את התיק עד סופו.
- חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה שאין ממצא או שהבדיקה תקינה.
- נטען שאתם מגזימים, או שהמצב הנפשי היה קיים לפני הביטוח.
- בפוליסה יש סעיף שמגביל תשלום בהפרעה נפשית.
- התשלום הופסק אחרי חוות דעת של פסיכיאטר מטעם המבטחת.
- חזרתם לעבוד באופן חלקי, והמבטחת מבקשת להפסיק לשלם.
תביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת ככלל בתוך שלוש שנים (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981), ומשא ומתן עם חברת הביטוח אינו עוצר את המרוץ. הפירוט במאמר על התיישנות תביעת אובדן כושר עבודה. ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, אבל הוא דואג שהתיק הרפואי, חוות הדעת והפוליסה יספרו את אותו סיפור. על ייצוג מבוטחים מול חברות הביטוח ראו עורך דין אובדן כושר עבודה.
מניסיון המשרד: המשרד עוסק מאז 2009 בתביעות אובדן כושר עבודה, ובהן תיקים רבים שבהם חברת הביטוח טענה שהמבוטח יכול לעסוק בעיסוק סביר אחר לפי הגדרות הפוליסה. בדיקה מסודרת של החומר מגלה לא פעם שהטענה אינה עומדת במבחני הפסיקה. למשרד ניסיון רב גם עם מכתבי דחייה של חברות ביטוח, ורבים מהם אינם מנומקים כפי שהדין מחייב; בכל מכתב חשוב לבחון היטב את הנימוק, משום שבדרך כלל חברת הביטוח לא תוכל להוסיף עליו נימוקים בהמשך. המשרד מלווה דרך קבע גם מבוטחים שאי הכושר שלהם חלקי בלבד, כשחברת הביטוח מבקשת ללמוד מחזרה מצומצמת לעבודה שכושר העבודה שב אליהם במלואו. באחד התיקים שלחה חברת הביטוח חוקר מטעמה כדי להראות שלמבוטח נותר כושר להשתכר, והמשרד הוכיח כי גם כאשר המבוטח עבד לסירוגין ובמתכונת מצומצמת, אין בכך כדי ללמד על כושר עבודה כהגדרתו בפוליסה. בתביעות על רקע נפשי, שבהן אין ממצא שאפשר להציג בבדיקה, הבדיקה המסודרת הזו חשובה במיוחד. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.
שאלות נפוצות
האם דיכאון מזכה בתגמולי אובדן כושר עבודה?
כן, כשהדיכאון שולל מהמבוטח את הכושר לעבוד בשיעור שנקבע בפוליסה. האבחנה לבדה אינה מספיקה: בית המשפט בוחן את התפקוד ואת דרישות העבודה. בתביעה של מהנדס חומרה שסבל ממצב נפשי וממחלה ראומטולוגית נקבע אובדן כושר עבודה חלקי של 40%, כי יכול היה לעבוד במקצועו רק בפחות שעות ובפחות לחץ (ת"א (שלום ת"א) 59157-11-15, 8.3.2021).
האם חרדה נחשבת אובדן כושר עבודה?
חרדה, כמו כל מצב נפשי, יכולה להיות מקרה ביטוח אם היא שוללת מהמבוטח את הכושר לעבוד בשיעור שבפוליסה. ההוכחה נשענת על תיעוד רציף של טיפול ושל תסמינים, על חוות דעת פסיכיאטרית שמתייחסת לדרישות העבודה בפועל, ועל נוסח הפוליסה: עיסוק עיקרי או גם עיסוק סביר אחר, ושיעור אובדן הכושר הנדרש. בדיקה תקינה אצל רופא מטעם המבטחת אינה סוף פסוק.
האם פוסט טראומה מזכה בתגמולי אובדן כושר עבודה?
כן, אם היא פוגעת בכושר העבודה בשיעור שבפוליסה. בתביעות על פוסט טראומה הוויכוח הוא לעיתים על עצם האבחנה: בתיק אחד קבע הפסיכיאטר מטעם המבוטח PTSD, והפסיכיאטרית מטעם המבטחת לא התרשמה ממנה כלל, ובית הדין הכריע לפי מכלול התפקוד (ק"ג (אזורי ת"א) 16360-09-20, 26.7.2024). תיעוד התסמינים מאז האירוע הוא ראיה מרכזית.
חברת הביטוח טוענת שאני מגזים, מה עושים?
טענת האדרה נשמעת לא פעם בתביעות על רקע נפשי, והיא נבחנת לפי כל הראיות ולא לפי בדיקה אחת. גם כשבית המשפט קבע שמבוטח הגזים מאוד בתיאור מצבו, הוא הכיר במצב הנפשי האמיתי שמתחת להגזמה ופסק תגמולים בשל אובדן כושר חלקי של 40% (ת"א (שלום ת"א) 59157-11-15, 8.3.2021). כדאי להקפיד על תיאור מדויק ועקבי, בלי להמעיט ובלי להגזים.
מה משקל המומחה מטעם בית המשפט?
משקל רב. בית המשפט לא יסטה בנקל מחוות דעת של מומחה שמינה, אלא מנימוקים כבדי משקל (ת"א (שלום ת"א) 5681-04-20, 19.1.2025). עם זאת, ההכרעה היא של בית המשפט, והוא רשאי לאמץ חוות דעת באופן חלקי בלבד (ק"ג (אזורי ת"א) 16360-09-20, 26.7.2024). לכן כדאי להגיע לבדיקה אצל המומחה עם תיעוד מלא, ולא להקליט אותה בלי רשות.
יש לי נכות נפשית בביטוח לאומי, חברת הביטוח חייבת לשלם?
לא אוטומטית. אלה מסלולים נפרדים, וקביעות המוסד לביטוח לאומי אינן מכריעות את תביעת הביטוח: בית המשפט קבע שלרופאים שקבעו אותן לא עמדה מסכת הראיות שהוצגה בהליך (ת"א (שלום ת"א) 59157-11-15, 8.3.2021). עם זאת, הקביעות והמסמכים מהמוסד הם חלק מהתיעוד, והם עשויים לתמוך בתביעה כשהם מתארים את התפקוד בפועל.
יש פוליסות שמגבילות תשלום בגלל הפרעה נפשית?
כן. בפוליסות שנדונו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נקבע שפיצוי לתקופה העולה על 365 יום בגין הפרעות נפשיות ישולם רק אם המבוטח אושפז בבית חולים. כשלמבוטח הייתה גם נכות נוירולוגית נפרדת, הסעיף לא שלל את התגמולים (ק"ג (אזורי ת"א) 16360-09-20, 26.7.2024). לכן קוראים את סעיף החריגים עוד לפני שמגישים את התביעה.
על מה הסתמכנו
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, סעיף 31 (התיישנות).
- רע"א 10641/05, בית המשפט העליון, 4.5.2006, עניין הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ.
- ת"א (שלום ת"א) 59157-11-15, בית משפט השלום בתל אביב, 8.3.2021, עניין כלל חברה לביטוח בע"מ.
- ק"ג (אזורי ת"א) 16360-09-20, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 26.7.2024, עניין הראל חברה לביטוח בע"מ.
- ת"א (שלום ת"א) 5681-04-20, בית משפט השלום בתל אביב, 19.1.2025, עניין מנורה חברה לביטוח בע"מ.
התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.