פיצויים ברשלנות רפואית: על מה מפצים ואיך נקבע הסכום?

נכתב ונבדק על ידי עו"ד איתי נוה, עוסק ברשלנות רפואית  ·  עודכן לאחרונה 26 באוקטובר 2026

מי שנפגע מטיפול רפואי שואל לרוב קודם כול כמה פיצוי מגיע לו. אין לשאלה הזו תשובה אחת, כי הפיצוי נבנה מראשי נזק נפרדים, וכל אחד מהם צריך הוכחה משלו. המאמר מסביר על מה מפצים, איך מחושב כל ראש נזק, ומה נפסק בפסקי דין שפורסמו.

השאלה שקודמת לפיצוי, אם בכלל הייתה רשלנות ולא רק טעות רפואית, מוסברת בעמוד עורך דין רשלנות רפואית ובמאמר על טעות רפואית או רשלנות רפואית.

על מה מפצים בתביעת רשלנות רפואית?

על הנזק שהרשלנות גרמה, בשני סוגים: נזק ממוני, כלומר הפסדים והוצאות שאפשר לכמת בכסף, ונזק לא ממוני, כמו כאב וסבל. בית המשפט מפריד ככל האפשר בין ראשי הנזק ומחשב כל אחד מהם בנפרד (ע"א 357/80 לעיל).

באותו פסק דין הדגיש בית המשפט העליון שגובהו של הפיצוי אינו כשלעצמו סיבה להפחית אותו, וקטנותו אינה סיבה להגדיל אותו. לכן שתי פגיעות שנראות דומות עשויות להוביל לסכומים שונים מאוד, לפי הגיל, ההכנסה והצרכים של כל נפגע. הוצאות שהנפגע כבר הוציא הן "נזק מיוחד", שצריך לפרט ולהוכיח, ובית המשפט לא יפסוק אותן אם לא נטען ולא הוכח דבר (ת"א 38656-02-24 לעיל).

ראשי הנזק העיקריים

איך מחשבים הפסד השתכרות?

לפי ההכנסה של הנפגע לפני הפגיעה ולפי מידת הפגיעה בכושר העבודה שלו. ההפסד בעבר מחושב לפי מה שאבד בפועל עד פסק הדין, וההפסד בעתיד לפי הנכות התפקודית. כשאין הכנסה שאפשר להסתמך עליה, למשל אצל ילד, החישוב נעשה לפי השכר הממוצע במשק.

הנכות התפקודית היא ההשפעה של הפגיעה על היכולת לעבוד, והיא אינה זהה תמיד לנכות הרפואית שנקבעה. בתביעה על טיפול רשלני אחרי ניתוח קיסרי נקבעו נכות רפואית של 89% ונכות תפקודית של 80%, ובית המשפט העליון לא מצא סיבה להתערב בקביעה, כי הנכויות קרובות זו לזו (ע"א 3293/08, בית המשפט העליון, 21.2.2011, עניין מדינת ישראל, משרד הבריאות).

כשהנפגע אינו יכול לעבוד כלל, נקבע אובדן כושר עבודה מלא. בתביעת ההולדה בעוולה שנזכרה בפתיחה, שבה נקבעה לתובעת נכות רפואית של 84%, בית המשפט קבע אובדן כושר עבודה מלא, והפסדי ההשתכרות לעתיד חושבו לפי השכר הממוצע במשק (ת"א 51311-08-15 לעיל).

כמה פיצוי נפסק על כאב וסבל ברשלנות רפואית?

אין תעריף. ברשלנות רפואית בית המשפט קובע את הפיצוי על כאב וסבל לפי שיקול דעתו, לפי חומרת הפגיעה, משך הסבל, הטיפולים והנכות, ולא לפי נוסחה כמו בתאונות דרכים.

בית משפט השלום בירושלים ציין שהפיצוי בראש הנזק הזה משתנה מאוד מתיק לתיק, ופסק 50,000 ש"ח בתביעה על טיפולי שיניים רשלניים, שבה הנכות הקבועה הייתה מזערית אבל נדרשו טיפולים חוזרים ונגרם כאב ממושך (ת"א 38656-02-24 לעיל). בפגיעות קשות מצטרפים לפיצוי הלא ממוני גם ראשי נזק ממוניים כבדים, כפי שעולה מפסקי הדין שבטבלה.

מה נפסק בפסקי דין שפורסמו

הסכומים בטבלה הם הסכומים שנפסקו במועד פסק הדין, והם אינם מעידים על התוצאה בתיק אחר.

מתי מקבלים פיצוי על פגיעה באוטונומיה?

כשהמטופל לא קיבל מידע שהיה מאפשר לו להחליט בעצמו על הטיפול, או, בהולדה בעוולה, על המשך ההריון. בתביעות הולדה בעוולה בית המשפט העליון פסק להורים פיצוי נפרד בגין פגיעה באוטונומיה, בנוסף לכאב וסבל (ע"א 2600/09, בית המשפט העליון, 10.11.2013, עניין מכבי שירותי בריאות).

זה אינו כלל גורף. בתביעה על טיפולי שיניים רשלניים קבע בית משפט השלום בירושלים שאין לפסוק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי על הנזק הלא ממוני, כשהאחריות נקבעה בעילה של היעדר הסכמה מדעת או של התרשלות בטיפול (ת"א 38656-02-24 לעיל). לכן השאלה אם הפגיעה באוטונומיה תפוצה בנפרד תלויה בעילה ובנסיבות. על תביעות הולדה בעוולה ועל מעקב הריון ראו רשלנות רפואית בהריון.

האם קצבאות הביטוח הלאומי מנוכות מהפיצוי?

כן. קצבאות ותגמולים שהמוסד לביטוח לאומי משלם בשל אותה פגיעה מנוכים מהפיצוי, כדי שאותו הפסד לא ישולם פעמיים.

בית המשפט העליון קבע שלניכוי התגמולים ששולמו בעבר יש להוסיף ריבית כדין (ע"א 3293/08 לעיל), ובתביעת ההולדה בעוולה שבטבלה הסכום של 10,218,100 ש"ח נפסק אחרי ניכוי קצבאות הביטוח הלאומי (ת"א 51311-08-15 לעיל). לכן בבניית התביעה חשוב לדעת מראש אילו קצבאות שולמו ומשולמות.

ומה עם הוצאות שבני המשפחה מימנו?

הן אינן מקטינות את הפיצוי. בית המשפט העליון הבהיר שכאשר מיטיב, למשל הורים, מממן טיפולים ותרופות שלא מכוח חובה שבדין, המזיק אינו זכאי לנכות את שווי ההטבה מהפיצוי, והנפגע עצמו רשאי לתבוע את ההוצאות האלה (רע"א 7361/14, בית המשפט העליון, 6.1.2015). בית משפט השלום באותו תיק סבר אחרת, ובית המשפט העליון התייחס לכך כדי להבהיר את ההלכה.

מה משפיע על גובה הפיצוי?

בעיקר חומרת הפגיעה והנכות, הגיל, ההכנסה לפני הפגיעה, הצרכים בעתיד וההוכחות שהוגשו. ראש נזק שלא הוכח עלול לא להיפסק, גם אם הנזק קיים.

• הנכות התפקודית, ולא רק הנכות הרפואית.
• ההכנסה לפני הפגיעה, ואצל ילד או מי שלא עבד, השכר הממוצע במשק.
• הצרכים בעתיד: טיפולים, עזרה וסיעוד. בפסיקת בית המשפט העליון הנטייה היא להעדיף שהנפגע ישהה בחיק משפחתו ולא במוסד, גם כשהעלות גבוהה יותר, וכך נקבע גם בתביעת ההולדה בעוולה שבטבלה (ת"א 51311-08-15 לעיל).
• ההוכחות: בתביעה על הטיפול הפסיכיאטרי שבטבלה לא נפסקו ראשי נזק ממוניים, כי הסכומים שנתבעו לא הוכחו (רע"א 7361/14 לעיל).
• התנהלות המטופל עצמו: מטופל שנמנע מבדיקות שהומלצו לו עלול לשאת באשם תורם. בהליך על הריון תאומים הוטל על האם אשם תורם של 25%, כי נמנעה ממקצת הבדיקות שהופנתה אליהן ולא הקדימה להגיע לבית החולים (כמתואר בע"א 9194/09, בית המשפט העליון, 4.1.2012, עניין בית חולים הסהר האדום).

מה לאסוף כדי שהתביעה תשקף את הנזק

1. תלושי שכר ודוחות מס מהשנים שלפני הפגיעה.
2. קבלות על כל הוצאה: טיפולים, תרופות, נסיעות וציוד.
3. תיעוד העזרה שנדרשה, בתשלום ובלי תשלום, ומי נתן אותה.
4. אישורים מהמוסד לביטוח לאומי על הקצבאות ששולמו.
5. הרשומה הרפואית המלאה, וחוות דעת רפואית שמתייחסת גם לנכות ולצרכים בעתיד.

במה שונה הפיצוי ברשלנות רפואית מהפיצוי בתאונת דרכים?

ברשלנות רפואית צריך להוכיח התרשלות וקשר סיבתי, אבל הפיצוי על כאב וסבל נקבע לפי שיקול דעת בית המשפט. בתאונת דרכים האחריות מוחלטת, אבל הפיצוי הלא ממוני מחושב לפי נוסחה שבתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976.

גם הדרך לפיצוי שונה: תביעה בעניין שברפואה מוגשת לבית המשפט יחד עם חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי, שקובעת שהייתה סטייה מהסטנדרט ושיש קשר סיבתי לנזק. לכן חוות הדעת היא גם הבסיס לחישוב הנכות ולראשי הנזק.

מתי כדאי לבדוק את הפיצוי עם עורך דין?

לפני שמגישים תביעה, ובוודאי לפני שחותמים על הסדר או מקבלים הצעת פשרה. ראש נזק שלא נטען ולא הוכח בזמן עלול לאבוד.

• קיבלתם הצעת פשרה ואינכם יודעים מה היא כוללת ומה לא.
• אתם מקבלים קצבה מהמוסד לביטוח לאומי בשל אותה פגיעה.
• הנפגע הוא ילד, והפיצוי צריך לכסות צרכים לשנים רבות.
• הפגיעה דורשת עזרה או סיעוד קבועים.

ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, אבל הוא דואג שכל ראש נזק ייטען ושהראיות לו ייאספו בזמן.

מניסיון המשרד: בתביעות נזקי גוף התביעה מוגשת רק אחרי שהמשרד מכיר את כל החומר הרפואי ואת מירב המידע על הכנסות התובע, כדי שהתביעה תשקף את התמונה המלאה של הנזק. הרקע החשבונאי של עו"ד נוה משמש בעבודה השוטפת בחישובי הפסדי השתכרות, בקריאת תלושי שכר ודוחות כספיים ובבחינת החישובים שמציג הצד שכנגד. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.

שאלות נפוצות

כמה פיצוי מקבלים על רשלנות רפואית?

אין סכום קבוע. הפיצוי נגזר מהנזק: הפסד השתכרות, הוצאות, עזרת הזולת וכאב וסבל, לפי הגיל, ההכנסה והנכות של כל נפגע. בפסקי דין שפורסמו נפסקו, למשל, 50,000 ש"ח בגין כאב וסבל על טיפולי שיניים רשלניים (ת"א 38656-02-24, 16.6.2026), ו-10,218,100 ש"ח בתביעת הולדה בעוולה עם נכות של 84% (ת"א 51311-08-15, 11.3.2024). הסכומים האלה אינם מעידים על תיק אחר.

האם הפיצוי על כאב וסבל ברשלנות רפואית נקבע לפי טבלה?

לא. ברשלנות רפואית בית המשפט קובע את הפיצוי על כאב וסבל לפי שיקול דעתו, לפי חומרת הפגיעה, משך הסבל, הטיפולים והנכות. נוסחה קבועה בתקנות קיימת בתאונות דרכים, לא ברשלנות רפואית. בפסקי הדין שבמאמר הפיצוי הלא ממוני נע בין 50,000 ש"ח על טיפולי שיניים רשלניים (ת"א 38656-02-24) לבין 350,000 ש"ח על תשע שנות טיפול פסיכיאטרי רשלני (רע"א 7361/14).

האם מקבלים פיצוי על טעות באבחנה כשהמחלה הייתה מתקדמת ממילא?

לעיתים כן. גם כשלא ניתן להוכיח שאבחון בזמן היה מונע את המחלה, הפסיקה מכירה בפיצוי על אובדן סיכויי החלמה, כלומר על ההפרש בין הסיכויים שהיו למטופל אילו אובחן בזמן לבין סיכוייו בפועל. את מה שהאיחור שינה קובע רופא מומחה על בסיס הרשומה הרפואית, ובלי הוכחה שהטעות באבחנה גרמה להבדל, אין פיצוי.

האם קצבת ביטוח לאומי מקטינה את הפיצוי?

כן. קצבאות ותגמולים שהמוסד לביטוח לאומי משלם בשל אותה פגיעה מנוכים מהפיצוי, כדי שאותו הפסד לא ישולם פעמיים. בית המשפט העליון קבע שלניכוי התגמולים ששולמו בעבר יש להוסיף ריבית כדין (ע"א 3293/08, 21.2.2011). לכן חשוב לדעת כבר בשלב בניית התביעה אילו קצבאות שולמו ומשולמות בשל הפגיעה.

מה זה פיצוי על פגיעה באוטונומיה?

זה פיצוי על שלילת הזכות של המטופל להחליט על הטיפול בו מתוך מידע מלא, למשל כשלא נמסר לו מידע על סיכונים או על בדיקות. בתביעת הולדה בעוולה פסק בית המשפט העליון 100,000 ש"ח לכל הורה בגין פגיעה באוטונומיה, בנוסף לכאב וסבל (ע"א 2600/09, 10.11.2013). בתביעה על טיפולי שיניים רשלניים נקבע שאין לפצות על כך בנוסף לנזק הלא ממוני (ת"א 38656-02-24, 16.6.2026).

כמה זמן יש לתבוע פיצויים על רשלנות רפואית?

ככלל שבע שנים מיום הטיפול, לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. כשהנזק או הקשר בינו לבין הטיפול התגלו מאוחר יותר, יש מקרים שבהם מרוץ ההתיישנות נדחה למועד הגילוי, ותביעה של קטין מתיישנת רק שבע שנים אחרי שמלאו לו 18. הפירוט במאמר על התיישנות תביעת רשלנות רפואית.

לפנייה לבדיקה ראשונית

התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.