בקצרה: רשלנות רפואית בהריון היא סטייה מהסטנדרט של רופא סביר במעקב ההריון, שגרמה נזק: בדיקה שלא הוצעה או לא בוצעה, ממצא בסקירה שלא זוהה או לא הופנה לבירור, מידע גנטי שלא נמסר, או רעלת הריון וסוכרת הריון שלא אובחנו וטופלו בזמן. יש שני סוגי תביעות: של ההורים על הולדה בעוולה, כשמום חמור לא אובחן ונשללה מהם ההחלטה על המשך ההריון (ע"א 1326/07, בית המשפט העליון, 28.5.2012), ושל האם או הילד על פגיעה שמעקב תקין היה מונע. תביעת רשלנות רפואית מתיישנת ככלל בתוך שבע שנים, ותביעה של קטין רק שבע שנים אחרי שמלאו לו 18.
מעקב הריון הוא אחד התהליכים הרפואיים המתועדים ביותר שאדם עובר בחייו: סקירות, בדיקות דם, סקרים ביוכימיים וייעוץ גנטי. דווקא בשל כך, כשמשהו קריטי לא נאמר להורים בזמן, הפער בין מה שהיה אפשר לדעת לבין מה שנמסר בפועל הוא פער שניתן להוכיח.
העמוד הזה מרכז את נושאי מעקב ההריון. רשלנות בלידה עצמה ופגיעה בילוד מוסברות במדריך להורים על רשלנות בהריון ולידה ובעמוד על רשלנות בחדר לידה.
מתי טעות במעקב הריון היא רשלנות רפואית?
כשהצוות סטה מהסטנדרט של רופא סביר באותו שלב של ההריון, והסטייה גרמה נזק. תוצאה רעה לבדה, וגם טעות רפואית, אינן בהכרח רשלנות.
כדי שתהיה עילה צריכים להתקיים שלושה יסודות יחד: התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם (פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35 ו-36). השאלה היא תמיד מה היה צפוי מרופא סביר באותה התמחות, באותו מועד ועם המידע שעמד לפניו. במעקב הריון הסטייה יכולה להיות בכל שלב: בדיקה שלא הוצעה, בדיקה שבוצעה ופוענחה לא נכון, תוצאה חריגה שלא הופנתה לבירור, או מידע שלא נמסר להורים. ההבחנה מוסברת בהרחבה במאמר על טעות רפואית או רשלנות רפואית.
יש גם גבול. בית המשפט העליון קבע שרופא שהסביר לאישה ההרה על הבדיקות, על מועדיהן ועל משמעותן אינו חייב לוודא שתבצע אותן, כי חובת מעקב גורפת עלולה ללחוץ על המטופלת ולפגוע ביכולתה להחליט מדעת. באותו מקרה נדחתה התביעה (ע"א 10218/08, בית המשפט העליון, 23.8.2012).
אילו תביעות אפשר להגיש בגלל רשלנות בהריון?
יש שני סוגים עיקריים: תביעת ההורים על הולדה בעוולה, כשמום חמור בעובר לא אובחן ונשללה מהם האפשרות להחליט על המשך ההריון, ותביעה על פגיעה באם או בילוד שמעקב תקין היה מונע או מקטין.
הולדה בעוולה: התביעה של ההורים
העילה מתגבשת כאשר בשל התרשלות של צוות רפואי, מעבדה גנטית או יועץ גנטי לא אובחן מום חמור בעובר, ובכך נשללה מההורים האפשרות לקבל החלטה מיודעת על המשך ההריון. הפגיעה המשפטית אינה בעצם הולדת הילד, אלא בשלילת זכות הבחירה של ההורים ובעלויות שנכפו עליהם.
מאז ע"א 1326/07 לעיל, עילת התביעה היא של ההורים, ובהרכב המורחב נקבע שיש לפסוק להם פיצוי גם בגין הנזק הנפשי וגם בגין הפגיעה באוטונומיה. בפסק דין מאוחר יותר צוין שההלכה לא שינתה את גובה הפיצוי שהיה נפסק בעבר לילד, אלא הסבה אותו להורים (ע"א 2600/09, בית המשפט העליון, 10.11.2013, עניין מכבי שירותי בריאות). הפסיקה בתחום מפורטת במאמר הולדה בעוולה: מה קבעה הפסיקה.
פגיעה באם או בילוד
כשרעלת הריון, סוכרת הריון או סיבוך אחר לא אובחנו או לא טופלו בזמן, הנזק יכול להיות של האם עצמה או של התינוק. כאן עילת התביעה היא רשלנות רגילה: צריך להראות שמעקב סביר היה מגלה את הבעיה, ושטיפול בזמן היה מונע את הנזק או מקטין אותו.
מה בודקים בסקירות ובשקיפות העורפית?
בודקים אם הבדיקה הוצעה ובוצעה במועד, אם פוענחה כפי שרופא סביר היה מפענח, ואם ממצא חריג הופנה לבירור והוסבר להורים. לא כל מום נראה בסקירה, ולא כל טעות באבחנה היא רשלנות, ולכן מום שהתגלה רק אחרי הלידה אינו מוכיח לבדו רשלנות.
בדיקת השקיפות העורפית נעשית בשליש הראשון של ההריון, יחד עם בדיקות דם. היא בדיקת סקר, שמעריכה את הסיכון לתסמונת כרומוזומלית ואינה נותנת אבחנה ודאית; אבחנה ודאית נעשית בבדיקה פולשנית, כמו ניקור מי שפיר (ע"א 10218/08 לעיל). לכן בתיק כזה בודקים גם מה נאמר להורים על משמעות התוצאה ועל האפשרות לבדיקות נוספות.
ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות: האם היו חייבים להציע בדיקה שאינה בסל?
כן, כשהבדיקה רלוונטית למצב ההורים. על הצוות מוטלת חובה ליידע את ההורים על הבדיקות הקיימות והרלוונטיות למצבם, גם אם הן מבוצעות באופן פרטי ובעלות כספית.
מדובר, למשל, בבדיקת צ'יפ גנטי, בבדיקת אקסום או בסקירת מערכות מורחבת. זו נקודה שהורים רבים אינם מכירים: הטענה "הבדיקה לא הייתה בסל" אינה הגנה. אי מתן מידע מלא על אפשרויות האבחון הקיימות נחשב הפרה של חובת הגילוי, ועלול להוביל לחיוב בפיצויים. הבדיקות עצמן והפסיקה עליהן מוסברות בעמוד על רשלנות בבדיקות ובייעוץ גנטי.
רעלת הריון: מתי אבחון מאוחר הוא רשלנות?
כשסימנים שהופיעו בתיק, כמו לחץ דם גבוה, חלבון בשתן, כאבי ראש עזים או בדיקות דם חריגות, לא הובילו לבירור, למעקב צמוד או להפניה לבית החולים כפי שרופא סביר היה עושה.
בתיק כזה בונים ציר זמן של כל מדידות לחץ הדם, בדיקות השתן ובדיקות הדם לפי מועדיהן, ומשווים אותו למה שהיה צפוי מרופא סביר. גם כשמוכחת התרשלות, צריך להוכיח קשר סיבתי: שאבחון וטיפול בזמן היו מונעים את הנזק לאם או לתינוק, או מקטינים אותו.
סוכרת הריון: מה קורה כשהיא לא מאובחנת או לא מטופלת?
הבדיקה המרכזית לאיתור סוכרת הריון היא בדיקת העמסת סוכר. כשהבדיקה לא הוצעה, לא פוענחה כראוי או שתוצאה חריגה לא טופלה, ונגרם נזק לאם או לתינוק, ייתכן שיש עילה.
גם ההתנהלות של האישה ההרה נבחנת. בתביעה שבה נטען שסוכרת הריון לא אובחנה, בית המשפט קבע שהתובעת נמנעה ביודעין ממעקב הריון סדיר ומבדיקת העמסת סוכר שהומלצה לה שוב ושוב, ולכן אינה יכולה להטיל על בית החולים את האחריות לאי ביצוע הבדיקה (ת"א 35381-07-13, בית המשפט המחוזי מרכז, 1.11.2018, עניין הסתדרות מדיצינית הדסה). המסקנה המעשית: מה שנרשם בתיק, כולל ההמלצות שנמסרו לאישה ההרה, יכול להכריע את התביעה לשני הכיוונים.
הריון בסיכון: מה צריך לקרות במעקב?
הריון בסיכון מחייב מעקב צמוד יותר, ולעיתים הפניה למרפאה להריון בסיכון גבוה. רשלנות יכולה להיות באי זיהוי הסיכון, באי הפניה או במעקב שלא הותאם לו, אבל גם כאן צריך להוכיח שהמחדל גרם לנזק.
בהליך שהגיע לבית המשפט העליון קבעה הערכאה הראשונה שהריון תאומים הוא מעצם טיבו הריון בסיכון גבוה, ושהיה על הרופא להפנות את האם למרפאה להריון בסיכון גבוה כבר כשנודע לו על הריון התאומים. ועדיין לא נמצא קשר סיבתי, כי לא הוכח שהמרפאה הייתה מגלה את מחלת התאומים בזמן ההריון (כמתואר בע"א 1355/11, בית המשפט העליון, 9.2.2015, עניין הסתדרות מדיצינית הדסה).
למה התיעוד הרפואי מכריע בתביעה על מעקב הריון?
כי התביעה נבנית מהרישום שנעשה בזמן אמת: כרטיס המעקב, דוחות הסקירות וסיכומי הייעוץ הגנטי. כשהתיעוד חסר באשמת הצוות, נטל ההוכחה עשוי לעבור אל הצד שהיה אחראי לתיעוד.
בהליך על הריון תאומים נקבע שהרופא שערך את בדיקות המעקב לא ניהל תרשומת מסודרת ולא הוכיח שקיים מעקב סביר, ושבבית החולים לא נמצאו רישומים על שעת ההגעה ועל מה שקרה שם. בשל הנזק הראייתי עבר אל בית החולים הנטל להוכיח שלא התרשל (כמתואר בע"א 9194/09, בית המשפט העליון, 4.1.2012, עניין בית חולים הסהר האדום). באותו הליך הוטל גם על האם אשם תורם של 25%, כי נמנעה ממקצת הבדיקות שהופנתה אליהן.
מנגד, לא כל חסר ברשומה מעביר את הנטל. בית המשפט העליון הבהיר שכאשר אפשר להבין מהתיעוד את השתלשלות העניינים, או כשהחסר לא פגע ביכולת התובע להוכיח את תביעתו, הנטל אינו עובר (ע"א 10218/08 לעיל).
איך מוכיחים שהתוצאה הייתה שונה אילו ידעו בזמן?
בתביעת הולדה בעוולה על ההורים להוכיח שאילו ידעו על המום בזמן, היו פונים לוועדה להפסקת הריון, ושסביר שהוועדה הייתה מאשרת את הבקשה. בתביעה על פגיעה באם או בילוד צריך להוכיח שטיפול בזמן היה מונע את הנזק או מקטין אותו.
בית המשפט בוחן את השאלה לפי אמות מידה אובייקטיביות וסובייקטיביות גם יחד: מצד אחד חומרת המום ושכיחות אישורי הוועדות במצבים דומים, ומצד שני עולם הערכים של ההורים עצמם, אורח חייהם והחלטות שקיבלו בעבר. זהו אחד המקומות שבהם עדות ההורים והתיעוד סביב קבלת ההחלטות מקבלים משקל ממשי.
מה בודקים בתיק, לפי סוג הבעיה?
הבדיקה מתחילה תמיד בתיק המעקב המלא, אבל כל נושא מכוון לשאלות ולמסמכים אחרים.
| הנושא | מה בודקים בתיק | המסמכים החשובים |
|---|---|---|
| שקיפות עורפית וסקירות | אם הבדיקה הוצעה ובוצעה במועד, אם פוענחה כראוי ואם ממצא חריג הופנה לבירור | דוחות הסקירה המלאים, כולל התמונות |
| ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות | אם ההורים קיבלו מידע על הבדיקות הרלוונטיות, גם על אלה שאינן בסל | סיכום הייעוץ, תוצאות המעבדה ואישורי תשלום לבדיקות פרטיות |
| רעלת הריון | אם מדידות לחץ דם ובדיקות שתן חריגות הובילו לבירור ולהפניה | כרטיס המעקב וכל המדידות לפי תאריכים |
| סוכרת הריון | אם הוצעה בדיקת העמסת סוכר, אם פוענחה ואם תוצאה חריגה טופלה | תוצאות הבדיקות והמלצות הרופא |
| הריון בסיכון | אם הסיכון זוהה ואם המעקב הותאם לו, כולל הפניה למרפאה להריון בסיכון גבוה | הפניות, סיכומי ביקור ותורים |
מה הפיצוי בתביעת רשלנות בהריון?
זה תלוי בסוג התביעה ובנזק. בהולדה בעוולה הפיצוי נועד לכסות את עלויות הגידול והטיפול בילד עם המוגבלות לאורך חייו, וגם את הכאב והסבל של ההורים ואת הפגיעה באוטונומיה שלהם.
בע"א 2600/09 לעיל נפסקו להורים 300,000 ש"ח בגין כאב וסבל ו-100,000 ש"ח לכל הורה בגין פגיעה באוטונומיה, לצד 871,169 ש"ח בגין הוצאות קיום עודפות. הסכומים אינם מעידים על תיק אחר. ראשי הנזק ואופן החישוב מוסברים במאמר על פיצויים ברשלנות רפואית.
מה ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית בהריון?
תביעת רשלנות רפואית מתיישנת ככלל בחלוף שבע שנים. כשהנפגע הוא הילד, המניין מתחיל רק כשמלאו לו 18, ולכן התביעה שלו מתיישנת שבע שנים אחר כך.
כאשר הנזק או הקשר בינו לבין הטיפול התגלו מאוחר יותר, חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, מאפשר במקרים מסוימים לדחות את תחילת המרוץ. חשוב לשים לב: בהולדה בעוולה התובעים הם ההורים, ולכן אין להניח שהמועד נדחה עד שהילד יגיע לגיל 18. הכללים והחריגים מוסברים במאמר על התיישנות תביעת רשלנות רפואית.
מתי כדאי לבדוק רשלנות רפואית בהריון עם עורך דין?
מוקדם ככל האפשר, ברגע שעולה חשד שמשהו במעקב לא נעשה כמו שצריך: מום שהתגלה רק בלידה, סיבוך שהתפתח אחרי סימנים שלא טופלו, או מידע שלא נמסר. הבדיקה הראשונית נועדה לברר אם יש מה לבדוק לעומק, ואינה מחייבת הגשת תביעה.
מה חשוב לעשות כבר עכשיו:
- בקשו את התיק הרפואי המלא של ההריון: כל הסקירות (כולל התמונות והדוחות המלאים), בדיקות הדם, סיכומי ייעוץ גנטי ותוצאות מעבדה.
- אספו את התכתובות, ההפניות, אישורי התשלום לבדיקות פרטיות וההודעות מהמרפאה.
- אל תמתינו. תביעות אלה דורשות חוות דעת רפואית, ולעיתים איתור של רישומים שנשמרים לתקופה מוגבלת.
- התייעצו לפני שמנהלים שיחות בירור עם המוסד הרפואי, כדי שהגרסה העובדתית תישמר במדויק.
ליווי משפטי אינו מבטיח תוצאה, אבל בחינה מקדימה של התיק הרפואי מאפשרת להעריך את סיכויי התביעה עוד לפני נקיטת הליכים. פרטים על הטיפול בתיקי רשלנות רפואית במשרד בעמוד עורך דין רשלנות רפואית.
מניסיון המשרד: בתיקי רשלנות רפואית התמונה כמעט תמיד מתבהרת רק אחרי קריאה מסודרת של החומר כולו לפי סדר הזמנים, ולא מהסיכום האחרון. לא פעם מתברר שהמסמך הקריטי אינו הדוח האחרון אלא רישום קצר, שאינו מאפשר להבין מה נבדק ומה נשקל. במעקב הריון, שבו כל ביקור, סקירה ובדיקת דם מתועדים, הקריאה הזו היא לב הבדיקה. חלק מרכזי ממנה הוא לברר אם פעולה אחרת בזמן אמת הייתה משנה את התוצאה, ויש מקרים שבהם המסקנה היא שאין בסיס להגשה, וגם זו תשובה. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.
שאלות נפוצות
הסקירה הייתה תקינה, אבל התינוק נולד עם מום. זו אוטומטית רשלנות?
לא. לא כל מום ניתן לאבחון בסקירה, ויש מומים שאינם נראים בהדמיה. השאלה היא אם הבדיקה בוצעה ופוענחה כפי שרופא סביר היה עושה, ואם ההורים קיבלו מידע על בדיקות נוספות שהיו רלוונטיות למצבם. את התשובה נותנת חוות דעת רפואית בתחום, על בסיס הדוחות והתמונות המלאים של הסקירה.
לא הציעו לנו צ'יפ גנטי כי זה לא היה בסל. יש עילה?
ייתכן בהחלט. החובה ליידע את ההורים על בדיקות רלוונטיות למצבם אינה מוגבלת לבדיקות שבסל הבריאות, ואי יידוע עשוי להקים עילה גם אם הבדיקה הייתה כרוכה בעלות פרטית. כדי שתהיה תביעה צריך להראות גם שהבדיקה הייתה מגלה את הבעיה, ושההורים היו פועלים אחרת אילו ידעו עליה.
מה זה הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה היא תביעת ההורים כשבשל רשלנות במעקב ההריון, בסקירה או בייעוץ הגנטי לא אובחן מום חמור בעובר, ונשללה מהם האפשרות להחליט על המשך ההריון. מאז ע"א 1326/07 של בית המשפט העליון (28.5.2012) העילה היא של ההורים, והם זכאים לפיצוי בגין הנזק הנפשי ובגין הפגיעה באוטונומיה שלהם, לצד עלויות הגידול והטיפול.
אפשר לתבוע על רעלת הריון או סוכרת הריון שלא אובחנו?
כן, אם סימנים או תוצאות שהיו בתיק לא הובילו לבירור ולטיפול כפי שרופא סביר היה עושה, ואם הדבר גרם נזק לאם או לתינוק. צריך להוכיח גם קשר סיבתי, כלומר שאבחון וטיפול בזמן היו מונעים את הנזק או מקטינים אותו. גם ההתנהלות של האישה ההרה נבחנת, למשל אם נמנעה מבדיקות שהומלצו לה.
מה ההבדל בין רשלנות בהריון לרשלנות בלידה?
רשלנות בהריון נוגעת למעקב שלפני הלידה: סקירות, בדיקות גנטיות, ייעוץ, וזיהוי וטיפול בסיבוכים כמו רעלת הריון וסוכרת הריון. רשלנות בלידה נוגעת למה שקרה בחדר הלידה ובשעות שסביבו, כמו ניטור, ניהול הלידה וטיפול בילוד. לעיתים התיק כולל את שניהם, למשל כשסיבוך שלא טופל בהריון השפיע על מהלך הלידה.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על רשלנות בהריון?
תביעת רשלנות רפואית מתיישנת ככלל בתוך שבע שנים, לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. תביעה של הילד עצמו מתיישנת רק שבע שנים אחרי שמלאו לו 18, אבל בהולדה בעוולה התובעים הם ההורים, ולכן אין להסתמך על כך. גם בלי קשר להתיישנות, ככל שעובר זמן קשה יותר לאתר תיעוד ולשחזר מה נאמר בפועל.
על מה הסתמכנו
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש], עוולת הרשלנות (סעיפים 35 ו-36).
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.
- ע"א 1326/07, בית המשפט העליון, 28.5.2012.
- ע"א 9194/09, בית המשפט העליון, 4.1.2012, עניין בית חולים הסהר האדום.
- ע"א 10218/08, בית המשפט העליון, 23.8.2012.
- ע"א 2600/09, בית המשפט העליון, 10.11.2013, עניין מכבי שירותי בריאות.
- ע"א 1355/11, בית המשפט העליון, 9.2.2015, עניין הסתדרות מדיצינית הדסה.
- ת"א 35381-07-13, בית המשפט המחוזי מרכז, 1.11.2018, עניין הסתדרות מדיצינית הדסה.
התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.