עורך דין רשלנות רפואית, ייצוג נפגעי טיפול רפואי

בקצרה: עורך דין רשלנות רפואית בודק אם הטיפול שקיבלתם חרג מהסטנדרט של רופא סביר, אם נגרם לכם נזק, ואם יש קשר בין השניים. לא כל טעות רפואית היא רשלנות, ולכן הבדיקה מתחילה ברשומה הרפואית המלאה ובחוות דעת של רופא בכיר בתחום הרלוונטי, ורק אחריה מתקבלת ההחלטה אם יש בסיס לתביעה. המשרד ברמת גן מייצג נפגעי טיפול רפואי ובני משפחותיהם מאז 2009: איחור באבחון, רשלנות בהריון ובלידה, ניתוחים שהסתבכו ותביעות נגד בתי חולים וקופות חולים, מהבדיקה הראשונית של המסמכים ועד פסק הדין.

מתי טיפול רפואי נחשב רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא סטייה מהסטנדרט של רופא סביר, שגרמה למטופל נזק. כדי שתהיה עילה לתביעה צריכים להתקיים שלושה יסודות יחד: התרשלות, נזק, וקשר סיבתי ביניהם.

תוצאה רפואית רעה לבדה אינה רשלנות. גם טעות בשיקול דעת אינה בהכרח רשלנות, אם רופא סביר באותן נסיבות יכול היה להגיע לאותה החלטה, ואם הרופא פעל לפי אחת האסכולות המקובלות בתחום. השאלה המשפטית היא תמיד מה היה צפוי מרופא סביר באותה התמחות, באותו מועד ועם המידע שעמד לפניו, ואת התשובה נותן רופא בכיר בתחום, לא עורך הדין. ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית מוסבר בהרחבה במאמר נפרד, והמדריך המקיף לתביעת רשלנות רפואית עובר על עילות התביעה, דרכי ההוכחה וראשי הנזק. מונחים כמו קשר סיבתי, אובדן סיכויי החלמה ונטל ההוכחה מוסברים במילון המונחים.

באילו תיקי רשלנות רפואית המשרד מטפל?

המשרד מטפל בתביעות של מטופלים שנפגעו מאיחור באבחון, מטעות באבחנה, מרשלנות במעקב הריון ובלידה, מניתוח שהסתבך ומטיפול לקוי בבית חולים, בחדר מיון או אצל רופא המשפחה. אלה הנושאים שעליהם כתבנו מדריכים:

איחור באבחון וטעות באבחנה

הריון, לידה וילוד

ניתוחים, אשפוז ומיון

הכללים שחלים על כל תיק

איך בודקים תיק רשלנות רפואית?

הבדיקה נעשית בארבעה שלבים קבועים, ובסדר הזה: הרשומה הרפואית המלאה, ציר זמן, חוות דעת של רופא בכיר, והערכת הסיכויים והסיכונים. רק בסוף השלב הרביעי אפשר לומר אם יש בסיס לתביעה.

  1. הזמנת הרשומה הרפואית המלאה. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק מהרשומה הרפואית שלו לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. מזמינים את כל החומר: תיק קופת החולים, סיכומי אשפוז, דוחות ניתוח, רישומי ניטור, תוצאות בדיקות ודימות, ובמקרים של ממאירות גם את החומר הפתולוגי עצמו. בלי החומר המלא אין מה לבדוק.
  2. בניית ציר זמן. כל ביקור, תלונה, בדיקה, הפניה ותוצאה נרשמים לפי סדר הזמנים. ציר הזמן מראה היכן הייתה נקודת ההחלטה שבה, לפי הטענה, היה צריך לפעול אחרת: להפנות לבדיקה, לאשפז, לנתח או להעביר למומחה.
  3. חוות דעת של רופא בכיר בתחום. החומר נמסר לרופא מומחה באותה התמחות, שעונה על שלוש שאלות: האם הייתה סטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר, האם יש קשר סיבתי בין הסטייה לנזק, והאם נגרם נזק שמצדיק הגשת תביעה. תביעה בעניין שברפואה מוגשת לבית המשפט יחד עם חוות דעת רפואית, ולכן השלב הזה אינו ניתן לדילוג.
  4. הצגת תמונה מלאה. לא רק אם יש עילה, אלא גם מהם הסיכויים והסיכונים בהגשה, כמה זמן ההליך צפוי להימשך ואילו הוצאות כרוכות בו. יש מקרים שבהם המסקנה היא שאין בסיס להגשה, וגם זו תשובה.

מה כדאי להביא לפגישה הראשונה: סיכומי אשפוז ושחרור, מכתבי הפניה ותוצאות בדיקות, רשימת הביקורים והתלונות לפי תאריכים, ואם יש, התכתבות עם המוסד הרפואי. אם חסרים מסמכים, המשרד מזמין אותם.

מה חשוב לדעת על התיישנות ועל עלות הבדיקה?

תביעת רשלנות רפואית מתיישנת ככלל בחלוף שבע שנים, ולכן כדאי להתחיל את הבדיקה מוקדם, גם אם עדיין לא ברור שיש עילה.

מרוץ ההתיישנות מתחיל בדרך כלל במועד הטיפול, אך כאשר הנזק או הקשר בינו לבין הטיפול התגלו מאוחר יותר, חוק ההתיישנות מאפשר במקרים מסוימים לדחות את תחילת המרוץ. אצל קטינים המניין מתחיל רק בהגיעם לגיל 18. הכללים והחריגים מוסברים במאמר על התיישנות תביעת רשלנות רפואית. ככל שעובר זמן, קשה יותר לאתר רשומות, עדים וחומר פתולוגי, ולכן הזמן פועל לרעת התובע גם לפני שהתביעה התיישנה.

חוות דעת רפואית של רופא בכיר כרוכה בעלות, והיא ההוצאה המשמעותית הראשונה בתיק. בפגישה הראשונה מוסברים ההליך, סדר הפעולות וההוצאות הצפויות, כדי שההחלטה אם להמשיך תתקבל בידיעה מלאה.

מתי כדאי לבדוק תיק רשלנות רפואית עם עורך דין?

כדאי לבדוק מוקדם ככל האפשר, ברגע שעולה חשד שהטיפול לא היה תקין, ולא רק אחרי שהנזק כבר ברור. הבדיקה הראשונית נועדה להשיב אם יש מה לבדוק לעומק, ולא מחייבת הגשת תביעה.

סימנים שמצדיקים בדיקה: אבחנה שהתעכבה למרות תלונות חוזרות אצל רופא המשפחה; תוצאת בדיקה שלא הגיעה או לא טופלה; סיבוך בניתוח שלא הוסבר ולא תועד; לידה שהסתבכה ונזק לילוד; שחרור ממיון וחזרה כעבור זמן קצר במצב קשה; ומצב שהחמיר בזמן שהמטופל נשלח הביתה "להמשך מעקב".

מניסיון המשרד: למשרד ניסיון רב בתיקים שבהם לא ברור, בשלב הראשון, אם מדובר בטעות רפואית או ברשלנות רפואית. בתיקים כאלה נדרשת בדיקה קפדנית של כל החומר הרפואי, ולעיתים אף העברתו לרופא מומחה בתחום הרלוונטי, כדי שיחווה דעה אם הטעות חרגה מהסטנדרט הרפואי הסביר הנדרש באותה התמחות. התמונה כמעט תמיד מתבהרת רק אחרי קריאה מסודרת של החומר כולו לפי סדר הזמנים, ולא מסיכום האשפוז: דווקא המסמכים הראשונים, דוח מד"א, פנייה למוקד או רישום קצר אצל רופא המשפחה, הם המלמדים ביותר. לא פעם מתברר שהמסמך הקריטי אינו הדוח האחרון אלא סיכום ביקור קצר שאינו מאפשר להבין מה נבדק ומה נשקל. לא כל איחור באבחון מצדיק תביעה, ולכן חלק מרכזי מהבדיקה הוא לברר אם אבחון מוקדם היה משנה את התוצאה. יש מקרים שבהם המסקנה היא שאין בסיס להגשה, וגם זו תשובה, ועדיף לקבל אותה בשלב הבדיקה ולא אחרי שנים של הליך. כל תיק נבחן לגופו, ואין להסיק מכך על תוצאה בעניין אחר.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית?

טעות רפואית היא כל החלטה או פעולה שהתבררה כשגויה. רשלנות רפואית היא טעות שרופא סביר באותן נסיבות לא היה עושה, כלומר סטייה מהסטנדרט המקובל, וגם זאת רק אם נגרם ממנה נזק. טעות בשיקול דעת בין שתי דרכי טיפול מקובלות אינה רשלנות. ההכרעה אם הטעות חרגה מהסטנדרט נעשית על ידי רופא בכיר באותה התמחות, לא על ידי המטופל ולא על ידי עורך הדין.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ככלל שבע שנים מיום הטיפול. כאשר הנזק, ההתרשלות או הקשר ביניהם התגלו מאוחר יותר, יש מקרים שבהם מרוץ ההתיישנות נדחה למועד הגילוי, בכפוף לחוק ההתיישנות ולפקודת הנזיקין. תביעה של קטין מתיישנת רק שבע שנים אחרי שמלאו לו 18. מומלץ לא להמתין לקצה התקופה, כי גם איסוף הרשומות וחוות הדעת אורך זמן.

האם חייבים חוות דעת רפואית כדי לתבוע?

כן. תביעה בעניין שברפואה מוגשת לבית המשפט יחד עם חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי, שקובעת שהייתה סטייה מהסטנדרט הסביר ושיש קשר סיבתי לנזק. בלי חוות דעת כזו התביעה אינה יכולה להתברר. לכן הבדיקה במשרד כוללת בחירה של הרופא המתאים ומסירת החומר המלא לעיונו לפני כל החלטה על הגשה.

איך משיגים את הרשומה הרפואית?

לכל מטופל יש זכות לקבל העתק מהרשומה הרפואית שלו, ובית החולים או קופת החולים חייבים למסור אותו לפי חוק זכויות החולה. מבקשים בכתב את התיק המלא, ולא רק את סיכום השחרור: רישומי אחיות, רישומי ניטור, דוחות ניתוח, הדמיה וחומר פתולוגי. כשמוסד רפואי מעכב או מוסר תיק חלקי, המשרד פונה בשמכם ודורש את החומר המלא.

אפשר לתבוע על איחור באבחון אם המחלה הייתה מתקדמת ממילא?

לעיתים כן. גם כשלא ניתן להוכיח שאבחון מוקדם היה מונע את המחלה, הפסיקה מכירה בפיצוי על אובדן סיכויי החלמה, כלומר על ההפרש בין סיכויי ההחלמה שהיו למטופל אילו אובחן בזמן לבין סיכוייו בפועל. השאלה היא מה האיחור שינה, ואת זה קובע רופא מומחה על בסיס הרשומה. בלי הוכחה שהאיחור גרם להבדל, אין עילה.

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

בדרך כלל שנים אחדות. שלב הבדיקה, איסוף הרשומות וקבלת חוות הדעת אורך חודשים; אחרי ההגשה מתקיימים הליכים מקדמיים, חוות דעת מטעם הנתבעים ולעיתים מומחה מטעם בית המשפט, ורבים מהתיקים מסתיימים בפשרה לפני פסק דין. משך ההליך תלוי בבית המשפט, במורכבות הרפואית ובעמדת הצד שכנגד, ואי אפשר להבטיח מראש לוח זמנים.

לפנייה לבדיקה ראשונית

מאמרים ומדריכים ברשלנות רפואית

המדריכים האחרונים שפרסמנו בתחום. כל מאמר נכתב ונבדק על ידי עו"ד איתי נוה על בסיס פסיקה ומתעדכן כשהדין משתנה.

רופא משפחה בודק מטופל, מאמר על רשלנות רפואית של רופא משפחה

רשלנות של רופא משפחה: מתי איחור באבחון מצדיק תביעה?

רופא משפחה מתרשל כאשר רופא משפחה סביר, עם אותם נתונים ובאותו מועד, היה מברר את התלונה לעומק, שוקל אבחנה מבדלת, מפנה לבדיקה או עוקב אחר תוצאה חריגה, והוא לא עשה זאת. כדי שתביעה תתקבל צריך להוכיח גם שהאיחור גרם נזק.

קרא עוד »

יצירת קשר עם עורך דין רשלנות רפואית ברמת גן

המשרד נמצא במגדל משה אביב, ז'בוטינסקי 7, קומה 40, רמת גן, ומייצג לקוחות מכל הארץ. פגישות בתיאום מראש, ואפשר לשלוח מסמכים מראש כדי שהפגישה תהיה ממוקדת. טלפון 052-6782839, או דרך טופס הפנייה. פרטי הגעה וחניה בעמוד המשרד ברמת גן. הפרופילים, הדירוגים והביקורות של המשרד בגוגל, בדין וב-LawReviews מרוכזים בעמוד האודות.

על מה הסתמכנו

  • פקודת הנזיקין [נוסח חדש], עוולת הרשלנות (סעיפים 35 ו-36) וסעיף 89(2).
  • חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ובכלל זה סעיף 8 בדבר התיישנות שלא מדעת.
  • חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בעניין הזכות למידע רפואי ולהעתק מהרשומה הרפואית.
  • תקנות סדר הדין האזרחי, בעניין צירוף חוות דעת רפואית לתביעה בעניין שברפואה.

התוכן באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

צור קשר

✓ הפנייה דיסקרטית

✓ מענה בדרך כלל תוך יום עסקים

בשליחת הטופס אני מאשר/ת שהפרטים נמסרו מרצוני, ומסכים/ה לשימוש בהם לצורך חזרה אליי ובחינת פנייתי בלבד, בהתאם למדיניות הפרטיות.